נראה שצריך לחזור ולקדש שנית ולברך שוב בורא פרי הגפן, כיון שאין היין ראוי לשתיה, ונחשב כאילו ברך על חומץ, דהוי ברכתו לבטלה. ועיין במשנ"ב (סי' ער"ב סק"ב) גבי יין שריחו רע, שכתב שמסריח קצת, והוא מהטור ע"ש. וכוונתו שאם מסריח הרבה אין לו דין יין כלל ולא יצא אף בדיעבד. וה"ה לנ"ד, וחשוב להדגיש – שאין לו דין יין, רק במידה ובלתי אפשרי לשתותו מחמת המלח.