במרדכי מגילה (סימן תשע"ה) כתב בטעמו השני שאין קוראים את המגילה שני ימים מספק, משום ש"יש כאן משום בל תוסיף דהא זימניה הוא אי מתרמיא ליה מבני מוקפין חומה והיה יכול להוציאם י"ח". עד כאן לשונו. ובשו"ת יביע אומר (כרך שמיני חלק אורח חיים סימן מ"ו) הביא מספר קהלת יעקב ומשו"ת זכרון יוסף להקשות מדברי הירושלמי מסכת מגילה (פרק ב הלכה ג) שבן עיר אינו מוציא בן כרך, שכל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. ותירץ על פי תשובת מהר"ם בן חביב ועוד אחרונים, שהתלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי וסובר שבן עיר מוציא בן כרך מדין "ערבות". ושכן כתבו עוד אחרונים לתרץ את דברי המרדכי.
וקשה שהרי אם המרדכי סובר שבכל מקרה יכול בן העיר להוציא את בן הכרך, מדוע רק כאשר קוראים את המגילה שני ימים הדבר בגדר "בל תוסיף" אבל בסתם כשיכול להוציאו אין זה בל תוסיף?
ושאלתי תלמיד חכם גדול אחד שאני לומד אתו, והוסיף לי שקשה לומר שהמרדכי כשלעצמו סובר שיכול להוציא ורק אומר "דאי מתרמי" יכול לקרות יותר כאשר עושים שני ימים ולכן זה בל תוסיף. ואח"כ הראה לי שיש באחרונים עוד תירוצים. אבל מכל מקום דברי מרן הראשון לציון שליט"א והמחברים שהביא קשים לכאורה?!