אם אין סימן בחפץ וסביר להניח שהמאבד ידע שאבד לו הרי זה הפקר ומותר למוצאו להשתמש בו. אבל אם יש איזה סימן מיוחד בחפץ יכריז עליו במקומות ציבוריים כמו בית הכנסת (אפשר ע"י מודעה), ואם לאחר חודש לא בא המאבד יניחו אצלו עד שיבוא אליהו. עיין בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רסז סעיף טו) ובש"ך שם.
ואם הם דברים קלי ערך שאין להם דורש, יכול להשתמש בהם מיד, שמן הסתם נתייאשו הבעלים מהם. עיין בספר מקור נאמן (סימן תתי"ד).
במקום שרוב העוברים ושבים הם גויים או חילוניים, מן הדין אין צריך להכריז שודאי נתייאשו הבעלים, אם הוא דבר שיש לתלות שידע מיד בנפילתו, אבל טוב להחזיר לישראל שנתן בה סימן. עיין בשלחן ערוך שם (סימן רנט סעיף ג וסעיף ה).