איתא במסכת נדרים (לז:) מקרא סופרים ארץ ארץ שמים מצרים. ופירש הר"ן בד"ה שמים מצרים, וזה לשונו: שאע"פ שאין בהם אלף נקראים כאילו היתה בהם. ובאמת דדברי הר"ן הללו נתונים במחלוקת, האם להסבירם כדברי רש"י (שכידוע זו מחלוקת האם נכון הדבר שמיוחס הפירוש לרש"י עצמו) שפירש בד"ה מקרא סופרים שלא לאמר שאמים מצראים, עכת"ד. או כדברי המאירי במקום שברור מללו וזה לשונו: וכן שמים מצרים שקורין אותן בלא תנועת היו״ד אלא שמניעיה אותה בתנועת האלף. עכ"ל. ר"ל דאין הכי נמי יש לקרוא שמאים מצראים.
ואנכי צעיר בימים לא אדע לאן אפנה, ברצוני לדעת האם יש מי מהקדמונים שעמד על הדבר ופסק הלכה, שלא רק מצד המנהג. שהרי פירוש המאירי על מסכת נדרים מוסמך יותר מפירושו של רש"י (כנ"ל), והגם שגם פירוש הר"ן במקום מוטל בספק, ואמת הדבר שאין בידי להכריע.