1. כנראה הטעם לזה, שערב תשעה באב אינו ממש כמו ערב ראש חודש וערב שבת, וט' באב אינו מועד ממש, אלא להיפך, ויש טעם על פי הסוד למה נקרא מועד, וכמו שכתב מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן כ"א), ומטעם זה כתב לומר תיקון חצות. וא"כ לכאורה יש לומר התיקון חצות בשלימותו כולל הוידוי שבתחילה. ובשלחן ערוך (סימן תקנ"ב סעיף י"ב) לא כתוב לא לומר וידוי בתיקון חצות או אחר חצות, רק כתוב לא לומר וידוי במנחה. ומכל מקום על הצד היותר טוב עדיף שיאמר תיקון חצות בחצות בדיוק, וממילא את הוידוי אומר לפני חצות. ואם לא רוצה לומר וידוי, גם יש לו על מה לסמוך בהנהגה זו, אחר שיש קהילות שנוהגים שלא לומר אף תיקון חצות בערב תשעה באב (עיין בספר שפתי רננות דיני תיקון חצות סוף סעיף ט', ובספר ברית כהונה אורח חיים מערכת ב' אות י"ב).
2. בתונס יש שנהגו להגביה ויש שלא נהגו להגביה (עיין בספר עלי הדס פרק י"ד אות י"ג). ובישיבה נוהגים להגביה, וכן בבית הכנסת של מורי ורבי ראש הישיבה נר"ו, רק נשמט מלציין זאת בסידור.