עיינתי בחומש שי למורא בפרשת מטות (ל"א, ח') שכתבו: ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם... למ"ד ראשונה בשוא נע (כמו בחומש איש מצליח). ובהמשך פסוק ל"ב כתבו: ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו... זי"ן ראשונה בחטף פתח (בחומש איש מצליח ז' ראשונה בשוא נע). ידוע מנהגנו כי כשיש שתי אותיות זהות והראשונה מנוקדת בשוא נע, האות הראשונה נקראת כמנוקדת בחטף פתח. האם יש יוצא מהכלל? האם אין דין "חלליהם" כדין "בזזו"??
למנהגנו אין הבדל בין חלליהם לבזזו, ושניהם נקראים בשוא פתח. ומה שכתבו בחומש שי למורא הוא ע"פ תנ"ך קורן ששם לפעמים עושים כמנהגנו שוא פתח ולפעמים עושים שוא כידוע.
ע"ה חנוך הכהן ס"ט
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אכן כן מנהג תונס וגם מרוקו ועוד לדלג בית יעקב ושיר של יום בראש חודש, אמנם בסידור איש מצליח הביאוהו ע”פ דברי הבא”ח שגם אצלם היה המנהג לדלג והוא שינה את המנהג.
כן כתב בספר למען ידעו דורותיכם (ח”א עמ’ פ”א) שכן נהגו לאכול בימי החנוכה, רק לא כוסמת כמו שכתבתם אלא “קצב” והוא דוחן, וכמו שכתבתם שכך קראו לו בערבית ערישה תעא קאסב.
ז”ל רבנו חננאל: אמר רב יהודה הבודק “אחר שיבער הכל” צריך שיבטל בלבו מה שאינו ידוע לו עכשיו. ע”כ. ובפשטות כוונתו על הביטול של הלילה, כי אז מבטלים מה שלא ידוע, ובבוקר מבטלים גם מה שידוע כידוע. ועיין עוד בספרו של מרן שליט”א ה’ נסי ח”ב עמ’ מ”ג בהערה ותרו”ץ
קשה לענות תשובה מלאה על שאלה זו. אך באמת נראה שבאה התורה להדגיש ולחזור ולהדגיש שעם ישראל עשו כאשר צוה ה’ ולא שינו מציוויו, וזו מעלה גדולה מאין כמוה. ואפשר לראות ג”כ כאשר הביאו את המשכן אל משה הפסוק מדגיש “וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה’ כן עשו ויברך אותם משה”.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.