בדיקת תפלין לזיכוי הרבים מכספי מעשר

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

יש שיעור מיוחד על העניין הזה באתר- שמעו ותחי נפשכם

כשרות ספרי התורה שלנו לשיטת הרמב”ם – סיכום

• 1) אם הקופה היא של מוסד מוכר (ולא של רמאים מתחזים ח”ו), ויש מי שדואג להעביר את תכולתה למען המטרה, אתה מקיים זה מצוה.
• 2) זה בסדר גמור, ויהי רצון שה’ יתן ויחזור ויתן לך פי כמה וכמה על כל נתינה.

אין לי עסק בנסתרות, מה שאני יודע שהקלפים המעובדים בסיד “מקובלים” בישראל כבר מזמן רבנו תם (זה קרוב לאלף שנים), ונתפשט המנהג לכתוב עליהם בכל תפוצות ישראל, מזרח ומערב צפון ותימן. ולא שמענו מי שעורר על כשרותם עד הדור האחרון, דור מה רמו עיניו…

לעומת זאת הקלפים המעובדים כיום בעפצים (כביכול) כדין הגמרא, נמצאים בחשש פיסול מעיקר הדין, ולא רק ע”פ הקבלה. וכפי שביאר באורך הרה”ג ר’ שי מנדלאוי באור תורה תשע”ה (כסלו סי’ כ”ז, טבת סי’ ט”ל), וגם חיבר ע”ז קונטרס שלם ומקיף בשם “עיבוד קלף בסיד”, ניתן להשיגו אצלו בטל: 0556682264.

אין בזה איסור, ובלבד שיקפידו לשמור את היריעות במקום מכובד.

וכן מתבאר מדברי הגר”מ פיינשטיין המובאים בספר אהל יעקב סקוצילס (הלכות כבוד ס”ת עמ’ רג).

בדיעבד כשר. מלכתחילה יש פתרונות אחרים כמו שקפים.

בפשטות זה לא דומה כלל, שם בועז נתן לה משלו, ולא נתן לה חלק גדול יותר מתוך החלק של העניים. וזה ודאי מותר לאדם לתת משלו לעני שמצא חן בעיניו.

צריך לקלוף.

1) קשר תימני – הוא המקורי בגמ’, אלא שבזמנינו שאין לנו תכלת נהגו רוב העולם לקשור באופנים אחרים, אבל ודאי אין בקשר התימני שום חשש.
2) לפי הידוע לי – גם את הביטוח המשלים שעושים דרך הקופות – אי אפשר לממן מכספי מעשרות.
וחוששני שתלמידים טועים פרסמו בשם הגר”ש עמאר והגר”י יוסף להיתר. כדאי לבדוק את הדברים אצל בני-סמכא מתלמידיהם.