Menu
שאל את הרב
print
אא

מה היחס שאנו צריכים להתייחס למשפט הישראלי בכלל, ולשופטים בפרט? לאחרונה נפטר השופט מנחם אלון, הוא היה תלמיד חכם ויהודי מאמין, אך הוא שפט בבית המשפט העליון. הוא השתדל לעשות בדרך כלל כמשפט העברי, אינני יודע אם בכל פסיקותיו הוא פסק כמשפטי התורה, כי כיום מקבלים אשה וקטן לעדות וראיות נסיבתיות.
האם לאדם ירא שמים מותר לשפוט בערכאות? והאם גם כאשר הוא מקפיד לפסוק ולעשות כדיני התורה, אסור לו להיות שופט או עורך דין?

הרב אדיר כהן

אין אני מכיר את השופט שהזכרתם, ובשורות אלו אין אני דן אף אחד (יש כאלו שלא מודעים לגודל האיסור, או מסיבות אחרות). אבל באופן כללי, צריך לדעת מה שנפסק בשלחן ערוך חושן משפט (סימן כ''ו סעיף א'), דברים כדורבנות בענין זה בזה הלשון: אסור לדון בפני דייני עכו''ם, ובערכאות שלהם, אפילו בדין שדנים כדיני ישראל, ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף, והרים יד בתורת משה רבינו עליו השלום. עד כאן לשונו.
ואם השופטים יהודים הם, כל שכן שהדבר חמור שבעתיים, כמו שכתבו גדולי הפוסקים בדורות האחרונים, הובאו בשו''ת יחוה דעת סוף חלק ד' (סימן ס''ה בהערה). כך שאין להיות שופט או נשפט בערכאות, ואין ללכת רק לבית דין, שיושבים שם דיינים כשרים ומוסמכים לדון ולהורות על פי דיני תורתנו הקדושה.
אם כי לגבי עורך דין, שמעתי ממו''ר הגאון הנאמ''ן נר''ו שאפשר להיות עורך דין. כי לעורך דין יש דברים רבים שלא קשורים דוקא לבית משפט, כגון לערוך חוזה לקנות בית וכיוצא, וגם שבבית משפט יכול הוא להציל עשוק מיד עושקו, ולא שבא לדון כדיניהם. ועיין עוד בשו''ת דברות אליהו חלק ו' (סימן ק''ד) שגם כתב שמותר להיות עורך דין, אלא שלא רצה להכנס לנסיונות שבזה. ע''ש.

שאלת המשך: מי שהלך לדון בערכאות מה תיקונו

אם בכל זאת דנו בבית משפט אזרחי, והיה פסק שצריך לשלם, מה נחשב הכסף ששולם? והאם לאחר שלא שולם מכל מיני סיבות, האם אפשר ללכת להוצאה לפועל? ואיך אפשר לתקן זאת לאחר שהלכו לבית משפט אזרחי ללא אישור?

הרב אדיר כהן

יש ללכת לבית דין לדון בהכל מחדש (ואם השני לא רוצה לבוא לבית דין, יפסקו הבית דין בלעדיו, אבל מן הסתם ישמח ללכת שאולי יזוכה שם), ובמידה ויפסקו שאכן צריך לשלם, כן יהיה. ואם יפסקו שלא צריך לשלם, או לשלם פחות וכיוצא, יחזיר מה שקיבל.

שאלת המשך:

מה שכתב הרב: ואין ללכת רק לבית דין, שיושבים שם דיינים כשרים ומוסמכים לדון ולהורות על פי דיני תורתנו הקדושה. עד כאן.
ואשתומם כשעה חדא: הלא אין היום דיינים "כשרים ומוסמכים לדון", שהרי אין לנו סמוכים היום וכל מה שפועלים בתי הדין הוא מכח שליחותייהו קעבדינן. ועוד שבשלחן ערוך (חושן משפט סימן יב) נפסק שיש לדיינים להתרחק שלא לקבל עליהם לדון דין תורה (ויש בתי דין שמסרבים לדון דין תורה אף כששני הצדיים מבקשים זאת) - ואם כן מאי אולמייהו דהדיינים שאינם דנים על פי תורה, מהשופטים בערכאות שאינן דנים על פי תורה אף הם. ולכאורה הדברים החמורים שבחושן משפט סימן כ"ו אמורים ביתר שאת במי שהולך לבית דין שיודע ממשפטי התורה ומסרב לדון בהם, והוא מרים יד בתורת משה ממש. 

הרב אדיר כהן

– לעולם לא התכונתי שצריך סמוכים על ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה. אלא כוונתי פשוטה שסמוכים לדון, שלא די שיהיו אנשים כשרים, אלא שלמדו היטב דיני ממונות והסמיכום לכך גדולי הדור שיוכלו לדון ולהורות.

– מה שכתוב בשלחן ערוך (סימן י"ב) שיש לדיינים להתרחק שלא יקבלו עליהם דין תורה, אין הכוונה ח"ו שידונו לפי דיני העותמנים או האנגלים או שאר דיני הגויים, אלא ישתדלו לעשות פשרה הקרובה לדין בהסכמת הצדדים, וכמבואר כל פרטי הדינים בזה באורך בשלחן ערוך באותו סימן ובנושאי כליו.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן