1) ראיתי בהקדמה של הרב לספר הקדוש "ברית כהונה" שדעת הרב שאין לברך בר"ח על ההלל, והרב הביא את מוהרח"ך שדעתו לברך במקומות שכולם עלו בבת אחת ובכל מושב שבאו מנין שלם וכו' והרב כתב בסוגרים: "ולולא שאמרה הרב ז"ל היה נלע"ד שאין להכנס לחשש ברכה לבטלה" וכו' ומכאן נראה שדעת הרב שאין לברך אפילו במושבים. ואח"כ הרב הביא את מר אביו מרן הרב "איש מצליח" הי"ד שלכאורה אין לברך והרב כתב שאין מחלוקת בעירות גדולות וכולם יודו שאין לברך. מהנ"ל מוכח שדעת מרן הרב "איש מצליח" וכן דעת בנו הרב רה"י שליט"א שאין לברך אפילו במושבים אמנם בסידור איש מצליח מהדורה רביעית עמ'621 כתוב "העולים מחוץ לא"י צרכים לנהוג כמנהג א"י שלא לברך" וכו' ובסוף כתוב "מ"מ ישוב שנתייסד בא"י ע"י עדות הנוהגים לברך יכולים להמשיך במנהגם" הובא בשם מרן הרב הגאון ר' רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל שאלתי האם הרב חזר בו ודעתו שמושבים יכולים לברך או שדעת הרב היא שגם במושבים הנ"ל אין לברך ורק הביא את דעת מרן הרב ר' רחמים זצ"ל (כתוב "יכולים" משמע לכתחילה אמנם זה לא עולה בקנה אחד עם דברי רה"י) 2) מה דעת הרב על מי ששמע את המגילה וחוזר לקרוא לנשים להוציא אותן ידי חובה האם יברך להן? 3) מנהג של הרבה מיוצאי צפון אפריקה שלא לומר שיר של יום בחול המועד ור"ח וחנוכה אמנם לא ראיתי שכתבו כך בסידור איש מצליח האם דעת הרב שיש לומר שיר של יום גם בימים הנ"ל והאם מקהילות שנהגו לא לומר צרכים לשנות ולומר? 4) בשבוע שיחול בו י"ט נהגו הרבה קהילות שלא לומר (במוצאי שבת) "שובה" האם דעת הרב שבארץ הם צריכים לשנות ולומר? 5) ראיתי שהרב כתב שדעתו (בתשעה באב) יש לומר נחם רק במנחה שאלתי היא מדוע? לכאורה דעת מרן (למרות שכתב שמנהג העולם לומר רק במנחה) לומר בשלוש התפילות נחם וכן המנהג בירושלים (מה שמחזיר אותי "לאיש מצליח" מהשאלה הראשונה) והרי בישיבה הקדושה נוהגים להניח תפלין בשחרית לפי מנהג ירושלים (ולפי דעת מרן הרב "איש מצליח" הי"ד) למרות שהמנג בחו"ל לא היה כך?