כבר אמרו בגמרא בראש מסכת מגילה, שכל זה בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרויים על אדמתן, אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. וכן פסקו בטור ושלחן ערוך (ריש סימן תרפ”ו) ושאר הפוסקים. ומכל מקום פסק בשלחן ערוך שם (סעיף ז’), המפרש בים והיוצא בשיירא, ואין לו אפשרות ליקח מגילה עמו, יקראנה בשלושה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה.
לכן גם לענין אלו המוגבלים בתנועותיהם, ויש חשש סביר שלא יוכלו לקרוא בזמנה, יקדימו לקרא “בלי ברכה” באחד הימים שקודם פורים, ואם יתאפשר להם לקרא שוב בפורים עצמו יעשו כן, ויקראוה שוב עם ברכה. (עיין למר זקני מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל בספר תוקפו של נס דיני כרכים המוקפים חומה סעיף י”ב).