בספר דקדוקי אביע"ה (פרק ו' עמוד 41) כתוב :"ודע שיש שלוש מלים שאפילו שפותחות בשוא נע נקראות כשוא נח ואלו הן: שתי שתים שתים (תא"ו בצירי) ולכן יש דגש אחרי השוא, ומעולם לא יבוא דגש אחר שוא נע חוץ ממלים אלו".
ואמנם בחומש המדוייק איש מצליח (בראשית ד' י"ט) :"...למך שתי נשים...", השוא תחת השי"ן של "שתי" מודגשת ככל שוא נע. וכן עוד שם (ה' ח') :"...ימי שת שתים עשרה...", השוא תחת השי"ן של "שתים" גם כן מודגשת ככל שוא נע. וכן בעוד מקומות בחומש,וכן בסידור איש מצליח גם כן בכמה מקומות מודגשים השואים הללו. האם זו טעות דפוס או שמא יש יוצאים מן הכלל הנ"ל?