עצה לתלמידה בודדה

בת ישראל יקרה!
קראנו בצער רב את מכתבך, אולם בכל אופן אסור לך ליפול ברוחך ח"ו. דעי! כי את בת מלך, בתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, והוא אוהב אותך באשר את, בכל מצב הוא אתך. והוא יודע את מצבך, ומבין לרוחך, ומכיר את הרגשותייך. ומי שהקב"ה עמו, יש לו הכל. ומי לנו גדול מאדוננו דוד המלך ע"ה שכולם ריחקהו, ואפילו בני משפחתו, וכמו שכתוב "מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי" והיה כל היום רועה צאן מחוץ לביתו בודד וגלמוד, ואע"פ כן לא נשבר רוחו בקרבו, אלא להיפך התקרב אל ה' ע"י דבקות בו, והיה שמח בעבודתו, וזכה שה' בחר בו ועשאו למלך על ישראל הוא וכל זרעו אחריו.
ולכן חזקי ואמצי ותדבקי בהשם יתברך, וכדאי ונכון מאוד שתקראי ותלמדי בספרים המחזקים את הבטחון בה' יתברך, ובפרט בספר חובות הלבבות שער הבטחון. ויש ספרים מחכמי דורנו בשפה של בני הדור, כגון ספר גן האמונה של הרב הרוש הי"ו, ועל ידי זה תתחזקי ותשמחי.
אמנם קשה לאדם להיות בודד ומרגיש מרוחק, וחכמים אמרו לעולם תהיה דעתו של האדם מעורבת עם הבריות, וחבל שהמתנת עם מצבך זה עד לשנות הסמינר, ועל כל פנים כעת את חייבת לפנות בדחיפות לאשה מבוגרת שאת סמכת עליה כמו אמך או מורתך או המנהלת, ואף שאינן יודעות על מצבך ואולי את מתביישת לפנות אליהם ולדבר איתן על הבעיא, אבל צריך לדעת שזו חובתך, וכמו שאדם חולה ל"א פונה לרופא כדי לקבל טיפול מתאים, כך בזה, צריכה את לפנות מעצמך, כדי שישוחחו עמך, ואולי יפנו אותך לאשה מקצועית לטפל ברגשות, והיא תראה לך את הדרך איך להתקשר עם הסביבה, שיכירו את התכונות הטובות שבך, ויתיחסו אליך בהתאם.
לגבי ימי המחנה הקרובים, צריכה את לנסות לפנות לחברות מעצמך, ואע"פ שלא סיפרת להן על מצבך, אולי הבעת פנייך אומרת שאת סגורה עם עצמך ואינך רוצה קשר עימן, ולפעמים אדם מדמיין שאינו רצוי ובאמת אינו נכון וכשיראו שאת רוצה בחברתם ישמחו אתך. ולכן עכשיו תפני מעצמך לפחות לחברה אחת שנראה לך שמבינה את הזולת ועוזרת לאחרים או שקטה ודומה באופי לך, ותנסי להתחבר אליה, ואולי תשתפי אותה בהרגשות שלך ובתחושות הקשות שעוברות עליך, ובודאי בנות ישראל הכשרות ירצו מאוד לעזור לאחותם, וישמחו להתחבר איתך.
גם אם לבסוף במחנה לא הצלחת להתחבר לחבירה טובה, ולא התייחסו אליך כ"כ, אל תתייאשי ואל תפלי ברוחך, כי ה' מביט ומסתכל עליך ובקרוב תראי בע"ה שהכל יסתדר מעל ומעבר.
לגבי הנישואין עם בחור ישיבה בן תורה, בעזהי"ת תצליחי להנשא ולהקים בית של תורה, כי יש לך רק מועקה רגשית, וכשבעזרת ה' תתגברי ותצאי מזה ע"י שיחות מתאימות ותתחזקי בעצמך במידת הביטחון ובשמחה ותהיי מעורבת בחברה, תוכלי להתחתן כמו כולן, ותקימי בית כשר שמח וטוב, ותעזרי לכל אותן שנמצאות בשולי דרכים שיהיו במצבך הקודם ותדריכי אותם את איך לצאת ולהתגבר על זה.
לכן זה מה שעליך לעשות:
א. לפנות מעצמך לחבירות ולפחות לחברה אחת.
ב. לגשת למורה למנהלת לדבר עימה על הנושא.
ג. לחזק עצמך במדת הבטחון בה'.
ד. כדאי שתהיי רגילה בקריאת תהילים בכל יום מעט או הרבה. ועצה טובה לקרוא פרק קי"א בתהילים אודה ה' בכל לבב- כל יום ג' פעמים. ובעזרת ה' יתברך  על ידי  דברים אלו ישתנו חייך לטובה- אל תתייאשי- עלי והצליחי בס"ד!