שאל את הרב
print
אא
אדם שלוקח בשבת צמר גפן ומניח על גביו עלי נענע (לא מגידול מבוקר). לאחר מכן הוא מערה על גבי העלים מים חמים מכלי שני על מנת שהמים יספגו את הטעם מהעלים, ולאחר מכן ימשיכו המים לזרום דרך הצמר גפן אל כוס הנמצאת מתחת (הדבר נעשה כך כדי שהתולעים שאולי נמצאים בנענע, לא יעברו אל כוס השתיה).
שאלתי היא לגבי בורר: לפי מה שעולה מהשלחן ערוך (סימן שי"ט סעיף ט'), מים שזורמים על גבי שמרים יבשים וסופחים מהם מעט יין וממשיכים בדרכם דרך המשמרת - הדבר מותר בשבת ואין בזה משום בורר, והסביר הרב משנה ברורה בשם הלבוש, שמכיון שהמים הניתנים שם הם צלולים, הרי שאין כאן משום בורר (ואע"פ שהמים עוברים בדרכם דרך השמרים). ולמד מכאן האגרות משה (חלק ד) שגם במסננת של הכיור אין דין בורר. ואע"פ שיש שם שיירי מאכל ופותחים עליהם את ברז המים, מכיון שהמים הם צלולים וממשיכים בדרכם, הרי שאין כאן דין בורר. הן הרב משנה ברורה, הן הרב אגרות משה והן הרב ילקוט יוסף שמביאים דין זה להלכה לא נימקו זאת בכך שהמים נבררים לאיבוד אלא בכך שאין כאן ברירה כלל (וכעולה מהש"ע, ששם הברירה אינה לאיבוד). כמו כן, הנידון עם עלי הנענע לא דומה לנידון הרא"ש בדין שתית מים עם תולעים, ששם התיר רק כשהדבר נעשה בפיו, מכיון ששם יש תערובת ממש (מים ותולעים), ואילו בנידון עלי הנענע והתולעים שבה, מעולם לא היתה תערובת, אלא המים רק זרמו דרך הנענע והתולעים, וכדין המשמרת בש"ע. וא"כ, גם במקרה שלנו, שהמים זורמים וסופחים אליהם את טעם עלי הנענע ואח"כ ממשיכים בדרכם דרך הצמר גפן, הרי שאין בכך בורר והדבר מותר בשבת (והדבר ממש דומה לנידון האג"מ הנ"ל).
בנוסף, גם אם יש כאן תערובת כלשהיא, הרי שניתן להתיר מפני ש:
א. מדובר בברירה שלא ע"י נפה וכברה, והאיסור הוא רק מדרבנן.
ב. ישנם ראשונים רבים הסוברים שמותר לברור פסולת מאוכל אם הדבר נעשה ביד ולאלתר.
ג. השלחן ערוך והרא"ש התירו רק ברירה בפה מכיוון שודאי שיש במים תולעים, אולם כאן הדבר הוא רק ספק אם יש תולעים בנענע.
ד. דעת הפר"ח, המג"א, הח"א, האגלי טל, והגר"ז, שבמקרה דאריא דאיסורא רביע עליה אין דיני בורר. כלומר, מכיון שלאדם הרגיל אין בעיה לאכול את הנענע עם התולעים שבה, ורק מכיון שהתורה אסרה את התולעים האדם לא מעונין לאוכלם, לכן אין שם פסולת על התולעים ואין כאן דיני בורר. (הובאו דבריהם בחזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד רכ"ה-רכ"ו).
ה. דעת הרב גינת ורדים, רבי ישראל זיתון, הרב שואל ומשיב (מאזוז), וערך השלחן שמותר לסנן תולעים מן המשקים ע"י סינון בשינוי, וכגון לסנן ע"י סודר, ובנידון דידן סינון על ידי צמר גפן ודאי חשיב סינון בשינוי.
ואמנם שני הספקות האחרונים הם נגד דעת מרן, אולם אחרי שיש לנו את הספק שמא אין כאן תולעים, הספק אם הלכה כהראשונים שמותר לברור פסולת מאוכל, והאיסור המדובר הוא איסור דרבנן, הרי שיש כאן הרבה ספק ספיקא דרבנן ולקולא, ועוד שניתן לצרף לכך את שתי הסברות האחרונות שהבאנו לספק ספיקא. וא"כ אף אם יש כאן תערובת, יש להתיר.

מרן ראש הישיבה

הדברים נכונים בטעמם. ואף החולק בקצת הטעמים, מודה בעיקר הדין להתיר.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0