הברכו נאמר לפני ברכות קריאת שמע שחרית וערבית, שבזמן חז"ל היה השליח ציבור מתכוין להוציא הציבור ידי חובה, ולפני כן אומר להם "ברכו" – דהיינו תנו דעתכם לצאת ידי חובה. וכעין מה שעושים בברכת המזון, שבזמן חז"ל היה המזמן מתכוין להוציא את המסובים ידי חובה, ולפני כן היה אומר להם "נברך" וכו', דהיינו הינכם מטים אוזן לצאת ידי חובה? והם עונים ברוך וכו'.