המאכלים שנאפו באותן תבניות בתוך כ"ד שעות לאפיית הלחם – אסורים באכילה. אבל אם נאפו בתבנית אחרת (אע"פ שנאפו באותו תנור), אינם אוסרים בדיעבד (עיין הוראה ברורה סימן קח בשער הציון אות ט' ובביאור הלכה עמוד 92) והנאפה (בשגגה) אחר כ"ד שעות מותר.
ותקנתו של התנור – לנקותו היטב במטלית, ואח"כ להסיקו כחצי שעה בחום הגבוה ביותר.
והתבניות, שאפו בהם את הלחם, מעיקר הדין היו טעונות ליבון חמור, אבל כיון שאי אפשר לעשות ליבון כזה בתבניות שלנו, יש לנהוג כדלהלן: ללוש עיסה אחרת בשיעור החייב בחלה, ובעת ההפרשה ממנה יש לכוין גם על הבלוע בתבניות (אפשר לכוין גם על התנור), ולייתר שאת – יכניס גם את התבניות לתנור למשך חצי שעה בחום הגבוה ביותר, ויוכל להשתמש בהן מכאן ולהבא (עיין מעדני ארץ חלק ב' פרק ב' הלכה א' אות ה', ובמנחת שלמה חלק א' סימן נד, ובקובץ אמונת עתך קובץ 49 עמוד 33, וקובץ 50 עמוד 102, ובספר אור ההלכה סימן צט בשער הציון אות מד. ואכמ"ל).
מכאן ולהבא חושבנא טבא להזהר בהפרשת חלה מן העיסה, יאכלו ענוים וישבעו.