1. דין טיבולו במשקה הוא בכל ענין שהפרי וכיוצא בו רטוב מאחד מן המשקין שמכשירין לקבל טומאה. וסימנם: י"ד שח"ט ד"ם – יין, דבש (דבורים), שמן (זית), חלב, טל, דם (עיין מגן אברהם סימן קנ"ח), ומים. (בן איש חי שנה א' פרשת תזריע אות טז, הלכה ברורה חלק ח' עמוד ג"ל).
2. דין אכילה על ידי כלי, היא מחלוקת גדולה באחרונים. ולהלכה יש להחמיר בזה. וכן משמע מדברי מרן (סימן קסג) שמשוה דין דבר שטיבולו במשקה לפת, והוא הדין בזה. ולא משנה בכלי או במפית אם דרכו לאכלו ביד. (בן איש חי שם, הלכה ברורה שם עמוד ל"ז, ועיין באריכות בדין זה בקובץ ויען שמואל חלק י"ג סימן ל"ב).
3. אם זה באותה אכילה צריך נטילה, אולם אם אוכל מעט (פחות מכזית) ואינו אוכל עוד גם בזה נחלקו האחרונים. ויש להחמיר בזה כדין הכרפס בליל הסדר שאוכלים פחות מכזית ונוטלים ידים (בן איש חי שם אות יז).