שאל את הרב
print
אא
כבוד הרב [בשתי תשובותיו] רוצה לאסור מהטעם הבא: "מכל מקום צריך לומר דסבירא להו להנך ראשונים דכיון שמניחו על גבי מיחם שעל האש שסופו לרתוח שם, ולהחשב כדבר חם, הרי יש לדונו כהטמנת דבר חם שאסורה בשבת אף בדבר שאינו מוסיף הבל". כבודו בכוונה לא נקט טעם אחר, דהיינו דחשיב כמטמין בדבר המוסיף הבל, משום שלדידן – מקילים בזה - וכנ"ל. אלא שעיינתי בחידושי הרשב"א (שבת מ ע"א) שהוא מקור דין זה, ושם הוא באמת מקשה דקיי"ל שדבר צונן - בדבר שאינו מוסיף הבל - שרי, ומתרץ שאפילו הכי על גבי מיחם אסור, "והיינו כרבה דנזהיה וכו' כדאיתא ב"במה טומנין" (מח ע"א) וכמ"ש שם מורי הרב רבינו יונה, ונראין דבריו" וכו'. ושם [בדף מח] מביא הרשב"א בשם רבינו יונה, שהאיסור בזה הוא,  וזה לשונו: "אבל ע"ג מיחם אסור, מפני שתוספת חם המיחם ניכר בו, והויא ליה כמטמין ע"ג דבר שמוסיף הבל".
ומבואר שטעמם לאסור הוא לא מהטעם שכבודו אמר, אלא שסוברים דחשיב כמטמין בדבר המוסיף הבל. [וראה בחזון עובדיה שבת א' עמ' נז שהסוברים להחמיר בזה, הם הם רבינו יונה והרשב"א]. וא"כ הם לשיטתם אזלי, אך לסוברים כרמב"ן - לכאורה מישרא שרי. [וראה ברמב"ן שבת מח, שבאמת פירש את הסוגיא של ההוא דאנח כוזא וכו' בענין אחר, ודלא כרבינו יונה]. סליחה על האריכות וההטרחה, אך האמת אהובה מן הכל.

הרב אהרן מאזוז

לכבוד הרב השואל נר"ו
הנה כל מה שהערת נתכוונתי לרמוז במה שסיימתי בתשובתי הקודמת שיש לפלפל בזה, אלא שלא רציתי להכנס לזה במסגרת זו. ועכשיו שעמדתם בזה אבאר יותר. דהנה הרשב"א עצמו בתחילת דבריו לא נתן טעם לאסור מצד הטמנה בדבר המוסיף הבל, אלא משום הטמנה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. וא"כ ודאי שפשטות דבריו שסיים דאף דקיימא לן דצונן שרי מ"מ על גבי מיחם אסור אין כוונתו לתת טעם חדש לאיסור דהיינו דכהאי גוונא חשיב מוסיף הבל, אלא דכיון שהוא על גבי מיחם חשיב כדבר חם ואסור אף באין מוסיף. אלא שעל כרחך שיש לפרש דאסור משום דחשיב מוסיף הבל, שהרי ציין לדברי רבנו יונה בריש פרק במה טומנין, ושם מבואר שטעמו משום דהוי כמטמנה בדבר המוסיף הבל.
ומכל מקום לפי עניות דעתי אין לשון הרשב"א סובלת זה. ויותר נראה להדחק שכאן נתכוון הרשב"א להסכים לדברי רבנו יונה ולאו מטעמיה. ואף שאין זה ברור, שאפשר שכוונת הרשב"א במה שציין לדבריו בפרק במה טומנין שנבין שכוונתו לחזור בו מטעם ראשון ולאסור מטעם חדש, מ"מ הנה הר"ן כתב כדברי הרשב"א דאסור לתת תבשיל כגון פאנדיש וכו' תחת בגדים הנתונים על גבי המיחם, שהרי אסור להטמין משחשיכה אפילו תבשיל שנתבשל כל צורכו אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל וכו'. ולא ציין כלל לדברי רבנו יונה. ומרן בבית יוסף העתיק לשון הר"ן. ועל כרחך לפרש בדבריו כמו שפירשתי דכיון שהתבשיל מתחמם שם הו"ל מטמין חמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל שאסור. ונראה שכן הבין גם בכוונת הרשב"א שציין אליו. ודו"ק. (ועיין עוד להחזון איש (חאו"ח סימן לז סוף אות יז) שכתב שגם רבנו יונה לא נתכוון לאסור אלא משום שהצונן מתחמם והו"ל מטמין חמין ולא צונן וכן נראה מעוד מקומות בדבריו שם. אלא שבעניותי נראה לי שקשה מאד להעמיס כן בדברי רבנו יונה ובפרט לפי מה שהעתיקם הר"ן. ואכמ"ל). ויש עוד להאריך אם נכון לתלות דברי רבנו יונה במחלוקתו עם הרמב"ן בענין בגדים שעל הקדרה. אלא שאין נפקא מינה בזה כעת.
 
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0