שאל את הרב
print
אא
האם אדם יכול לנהוג כדעת פוסק אחד בדין מסוים, וכדעת פוסק אחר בדין אחר. נניח שמדובר במקרה שבשני הדינים הללו יוצא שההנהגה היא לקולא (או לעיקר הדין)?
יש את הסוגיה בעירובין (ו:-ז.) על העושה מקולי בית הלל ומקולי בית שמאי הרי זה רשע, והעמידו זאת שם בשדרה וגולגולת, דהיינו דווקא שהקולות סותרות אחת את השניה. וכך כתב רש"י בראש השנה (יד:): מקולי בית שמאי וכו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל, כגון: כמה חסרון בשדרה שלא תטמא באהל, בית שמאי אומרים: שתי חוליות, ובית הלל אומרים: חוליה אחת, וכן לטרפה, נמצאו דברי בית שמאי מקילין בטריפה ואומר עד שתחסר שתי חוליות, ובית הלל מחמירין בה ומקילין לענין טומאה, לומר שכיון שחסרה חוליא אחת אינה מטמאה, והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל, והאוחז בחומרי שניהם - כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו - אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל. עד כאן.
העולה מרש"י, שאם האדם סובר כדעת ב"ה בדין מסוים או כדעת ב"ש בדין אחר, גם אם שניהם יהיו לחומרא או לקולא, אין בזה את החשש הנזכר של רשעות או כסילות. לכאורה מדרך והשקלא וטריא של כל הפוסקים הלכה למעשה, מהראשונים ועד האחרונים, וכן בגמ' עצמה (נוהגים כתנא פלוני הלכות כאלה, וכתנא פלוני בהלכות אחרות) - כך היא ההלכה- שכן עוד אין סתירה הלכתית אפשר להחמיר או להקל כחכמים שונים (אם כך עולה מסברת הפוסק או בצירוף עוד כללי הכרעה בפסיקה).
שאלותיי הם: 1)האם יש ראשונים שחולקים על הרש"י הזה בהבנתו את הגמ' בעירובין? (זכור לי ריטב"א שאיני מוצאו כעת) 2)כיצד נוקטים רוב הפוסקים? (לכאורה ממה שהקדמתי, שיטת רש"י עומדת וקיימת, כפשטות דברי הגמ' בעירובין) 3)שאלה יותר קריטית היא מה לגבי עם הארץ או עכ"פ לא תלמיד חכם. האם הוא רשאי לומר אני סובר כרב פלוני בעניין זה וכרב פלוני בעניין אחר. ובאמת שהוא סובר כן ולא עושה זאת משום נוחות דווקא. אלא שיש לתהות, מה שייך "סברא" בעם הארץ, וכי הוא מבין איך נכון וראוי לפסוק? לכן האם ניתן ע"פ ההלכה לחייב עם הארץ לנהוג כדעת חכם אחד באופן רציף (כמו שהרבנים הדרשנים ממליצים היום). השאלה האם ניתן לעגן את זה הלכתית ממש ולא ע"י אוסף וורטים. ואיני מתכוון לעקרונות הלכתיים נוספים כמו "מרא דאתרא" או מנהג מקום.

הרב אדיר כהן

בודאי שאפשר לנקוט בדבר מסויים כפוסק אחד ובדבר שני כפוסק שני, אחר שנראה לרב הפוסק בזה כפלוני ובזה כאלמוני, הן על פי כללי ההוראה והן על פי טעמי הדבר וכיוצא. וכל הפוסקים מלאים מזה, שבהלכה זו פסקו כדעה זו ובהלכה זו פסקו כדעה זו. ומכל מקום עם הארץ פשוט שאין לו כל יכולת להכריע בין הפוסקים, אחר שלא ירד לעומק הדין ומודע לכל הכללים שיש וכו' (כמו שאדם פשוט שלא למד רפואה לא יכריע כיצד לנתח על פי סברתו, אחר שלא למד צדדי הסיכון והביצוע הרפואי). ואף על תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה אמר עליו הכתוב כי רבים חללים הפילה (סוטה דף כ"ב ע"א). וכל שכן עם הארץ שאין לו שיג ושיח בארבע אמות של הלכה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0