בפירוש רש"י על פרשת נשא (פרק ד' פסוק מ"ט) הנוסחא היא כך: "ופקדיו אשר צוה ה' את משה. ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה". אמנם ברמב"ן מופיעה הנוסחה כך: "מסורת ה' כתיבין 'אשר' וסבירין 'כאשר', ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים ועד בן חמשים, לשון רש"י".
ובספר רש"י על התורה עם ביאור זכור לאברהם מאת הרב אברהם ברלינר כתב: מרמב״ן נראה שכתוב בפירוש רש״י במסורת ד׳ כתיבין אשר וסבירין כאשר ואותן הפקודים היו כמצוה וכו׳, ואם כן תהיה כמצוה בכ"ף ולא כמו שבא בכל הנוסחאות בבי"ת (ספר הזכרון). וכן הביא גם הרא"ם שבקצת נוסחאות ברש"י כתוב כנזכר. אמנם ברמב"ן ברוב הספרים כתוב מסורת ה' כתיבין וכו' ובשאר המקורות רא"ם הנוסחא ברש"י וזכור לאברהם הנזכר הנוסחא ברמב"ן ד' כתיבין. וכן במקראות גדולות ברמב"ן הוצאת למאור, ד' כתיבין.
ורציתי לדעת מה הם שאר המקומות שכתוב אשר ומשמעותו כאשר. ואיזה נוסחא היא הנכונה ד' כתיבין או ה' כתיבין.