יישר כח על השאלה. אולם נראה, אע"פ שרוב ככל התפלה והברכות, מיוסדות על לשון המקרא, וכמו שכתבו הראשונים ורוב האחרונים. מכל מקום מצינו במקומות מסויימים שנשתמשו בלשון חכמים ולא בלשון המקרא, וכמו שכתב הרב אבודרהם בהקדמתו. עיין עליו. ובודאי שיש טעם באותן מקומות, פעמים נודע לנו ופעמים לא.
ולכן אין אנו מגיהים נוסח התפלה כדי להשוותו ללשון המקרא, אם אין לזה סימוכין דקשוט מדברי הראשונים והקדמונים, כי אפשר שבאותן מקומות יש טעם לחז"ל, ואף אם אין אתנו יודע טעמם. ועיין כיוצא בזה להרב בן איש חי (שנה א' פרשת שמות) שצריך לומר מברכין ומקדשין וכו' בנו"ן סופית. ואף שבמקרא הרוב במ"ם סופית, והטעם על פי הסוד. ועיין מה שכתבתי בזה בעניותי בקונטרס איש מצליח.
על כן בשאלה שאומרים בנוסח ברכת יוצר בשבת נתעלה וישב על כסא כבודו, הנה אע"פ שבסידורי אשכנז הגיהו התעלה, ועיין בסידור עבודת ישראל שהסכים כן. מכל מקום בקדמונים הגירסא כנוסחתנו נתעלה, שכן הוא בסדר רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון, וכן גירסת הרב רבנו דוד אבודרהם.
והטעם אפשר על פי דברי הרב רבי דוד אבודרהם שם, שנוסח זה על שם הפסוק "מאד נעלית על כל אלוקים". ולכן רצו חז"ל לתפוס כאן לשון הדומה לפסוק בנו"ן (ועיין שם בסידור עבודת ישראל). ואיך שיהיה הטעם, כיון שהראשונים גרסו כן, אין לנו לשנות. כן נראה לעניות דעתי.