ענין במסכת בבא קמא

בלומדי את מסכת בבא קמא פרא א' נתקלנו במושג אש ורציתי לדעת מהו גדר אש שחייבה תורה ואני אשאל כמה שאלות ואשמח לקבל תשובות במהרה כדי שאוכל להעביר לאחרים א.האם כשדלקתי מצית בבית ואין שום סיכוי בעולם (רוח שאינה מצויה ) שיקרה נזק האם עצם ההדלקה נקראת מזיק (אע"פ שאינו הזיק בפועל ) או שאין זה מזיק א"כ זה נקרא מזיק אשמח לדעת למה אם לא אז כאשר אבנו סכינו וכו' שנפלו מהגג ברוח מצויה שזה הוי פשיעה מצד האדם ששם אותם שם ואחר נפלו והפקירן (ב"ק ו' ע"א) אין זה בור כיון שבאלו יש כח אחר מעורב והיינו אש ולכן אין ללמוד אבנו סכינו מבור כיון שבור חמור יותר ושם בגמרא היא אומרת אש תוכיח ובתוס' דף לפני כן ה: ד"ה כי שדית וכו' כתבו דאש הוי חמור יותר מבור ולפי זה קשה מהלך הגמרא אש תוכיח כיון שאש חמורה מבור ואינה יכולה להוכיח א"כ אבנו סכינו ומשאו שאדם הניחם בפשיעה ונפלו והפקירן הוי כח אחר והם יותר קלים מאש שהדליק בתוך חצירו בזמן שהיה רוח מצויה והוי פשיעה מצד המדליק את הבערה (וכמו שאמרה התורה המבעיר עד דעביד בפשיעה) א"כ יש להם דין שווה כיון דגם באבן שהניח הניחם בפשיעה וא"כ גם אש כך שהרי הדליק בפשיעה (דאל"כ הוי אנוס ) לכן זה תלוי בגדר האם הדלקת אש סתם כך בלי שום סיכוי שבעולם (כגון שהדליק גז בבית ועשה חביתה הרי הדליק אש האם זה נחשב שם של מזיק ונכון שלא הזיק בפועל או שאין זה כלום ) ואם אין זה כלום אני מבין את המהלך שכתבתי ואם זה מזיק אע"פ שאין שם גורם שיוליך את האש ויזיק אז אני לא מבין את התוס' ולא את מהלך הגמרא דף ו ע"א בב"ק לכן אשמח לקבל ביאור קצת בנושא אש שהתורה אמרה האם החיוב כיון שבעצם ההלדקה בפשיעה נוצר מזיק רק שלא הזיק או לא ובעצם זה רעיון תחילתו בפשיעה וסופו באונס שחייב