באות צ' העיקר הוא שהשיניים סגורות והלשון תנטה כלפי מעלה, היא יכולה לגעת מעט בשיניים העליונות או בחיך התחתון והיא גם יכולה לעמוד באויר, (והדרך המובחרת היא נגיעה בחיך התחתון בדומה למצב הלשון באות ט', וכך מובן גם כן כיצד האות צ' בלשון הקודש הופכת לפעמים לאות ט' בשפה הארמית כמו 'צהריים' בלשון הקודש – טיהרא בארמית, ועוד). על כל פנים אין היא נעזרת כלל מהגרון. לעצם העניין, נגעת בנקודה חשובה, אמנם נראה שכוונת מרן ראש הישיבה שליט"א שכל ההסברים אינם שוים למאומה אם לא שמעת את המבטא אליו עליך להגיע. בשיעור באתר, נגעתי מעט בזה, ובל"נ כשאחזור ואשנה זאת אעמוד על כך יותר. ה' יזכנו.