1. בסדר הברית הנכתב בספר ברית כהונה השלם (בסופו) ובספר מעיל שמואל (פרק ו) לא מופיע כלל אמירת י"ג מידות. וכן הרב יוסף הכהן נר"ו בירחון אור תורה (כסליו התשס"ו סימן לא ראש עמוד קצ"א) העיד בשם אביו שלא נהגו בזה בג'ירבא. ויסודו של מנהג זה ממה שכתב הרב בן איש חי (שנה א' פרשת כי תשא סעיף י"ב) שאם יש צרה טוב לומר י"ג מידות בכוונה בין מילה לפריעה. ועיין בהערות מורנו ורבנו הגאון הנאמ"ן נר"ו בסוף ספר בן איש חי (הוצאת מכון הרב מצליח) שכתב וזו לשונו: ומזה נתפשט המנהג בארץ ישראל לומר י"ג מידות בכל מילה וכו'. עד כאן.
2. בעניין מנהג ג'רבא לגבי ברכת המילה, המעיין בברית כהונה ובמעיל שמואל שם יראה שנהגו לברך בין מילה לפריעה, וכדעת מרן השלחן ערוך (סימן רס"ה סעיף א). ועיין בשו"ת יביע אומר (חלק ז חלק יורה דעה סימן כ"א) שהאריך הרחיב לקיים מנהג ירושלים (ההיפך ממרן) על פי דברי הרי"ף והרמב"ם ועוד ראשונים רבים, וכן פשט כיום בכל ארץ ישראל, ועל פי זה סודר בסידור איש מצליח, אבל כאמור מנהג ג'רבא נכון ויציב לפי דעת מרן הקדוש ועוד ראשונים. ועיין בקובץ ויען שמואל (חלק ט"ו סימן ס"ט) שהאריך בזה והסיק כמרן היביע אומר.