אם היו בבית ילדים קטנים (עד גיל 9) הזקוקים לאוכל חם, אזי היה מותר לגוי להרים את הכפתור לצורך הילדים (שדינם כחולה שאין בו סכנה), וממילא גם כל התבשילים מותרים, אפילו אותם שלא היו מיועדים לילדים, כי נר לאחד נר למאה. אבל אם לא היו בבית ילדים קטנים (או חולים), אסור לומר לגוי להרים את הכפתור, אלא יש לרמוז לו בעקיפין, כגון לומר לו "החדר חשוך" (ואז הגוי מבין לבד ומרים את המתג הראשי), ובמקרה זה אסור ליהנות בשבת ממלאכתו של הגוי (אע"פ שביקש מהגוי רק ברמז) ולכן אם באותה שעה היו על גבי הפלאטה תבשילים בלתי – מבושלים, והתבשלו ע"י פעולתו של הגוי – הרי הם אסורים באכילה. ואפילו היו התבשילים כבר מבושלים, אסור לאכלם כשהם חמים (שהרי התחממו "בזכות" פעולת הגוי), אלא יש לחכות שיתקררו ורק אז לאכלם. [אם יש גוי קבוע הממונה לתקלות כאלו, וסיכמו עמו מראש שיקבל סכום מסויים על כל פעולה שעושה בשבת עבור היהודים – יש להקל ליהנות מפעולותיו בשבת, עיין מנוחת אהבה חלק א' פרק ט"ז סעיף ח]. במקרה שלך – אני מניח שתפוחי האדמה כבר היו מבושלים במשך השעתיים שקדמו להפסקת החשמל, ולכן הם מותרים באכילה בשבת, אבל רק כשהם קרים. וכן שאר התבשלים – יאכלום רק כשהם קרים.