א. אין ספק שההברה הספרדית היא האמיתית, כי הספרדים מבדילים בין חי"ת לכ"ף רפויה, ובין קו"ף לכ"ף דגושה, ובין סמ"ך לתי"ו רפויה, ובין אל"ף לעי"ן, ובין אל"ף לה"א, ועוד. וכמו שהאריך הרחיב מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו (בשו"ת יביע אומר חלק ו' חלק אורח חיים סימן י"א) מפי ספרים ומפי סופרים ספרדים ואשכנזים, ושאף לענין ביטוי הנקודות מסתבר יותר כהספרדים. ועיין עוד למורנו הגאון הנאמ"ן נר"ו בתשובה שנדפסה בשו"ת יצחק ירנן חלק ב' סימן ט') באורך. ואכמ"ל. ואם כן ספרדי שנוטש בכוונה מסורת אמת של אבותיו ומבטא בתפלתו בצורה אחרת, כיצד יכול לשקר מול מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכמו שלא יעיז אדם לומר בברכה במקום בורא פרי העץ בורא פרי העז, כך בודאי שלא יכול לומר בורא פרי העטס (כך מבטא הצד"י אצל האשנכזים). ורק האשכנזים שהורגלו להתפלל במבטא משובש (וכן חלק גדול מהספרדים בדור האחרון בהשפעת הסביבה), הרי הם כאנוסים ויכולים להמשיך להתפלל כך. אבל ח"ו שמי שיכול לבטא התפלה כהגון יעקם לשונו במבטא האותיות ובהברת התנועות. ועל כגון זה כתב הרמב"ם בתשובה (הוצאת ר"י בלאו, כרך ב' סימן רס"ג) "לפי שאם נמצא אנשים חולים לא נחליא הבריא מאנשיהם, כדי שיהיו שוים, אלא נשתדל לנתח כל חולה שנוכל". וב"ה יש כמה אשכנזים שמשתדלים לפחית במבטא האותיות להתאמץ ולקבל האמת מפי מי שאמרה. אבל אשכנזי שמתפלל במבטא אבותיו יכול להוציא ידי חובה ספרדי אם מבין המבטא האשכנזי.
ב. אם זה רק הטעמים של האשכנזים, אין כל מניעה. ואם משנה המבטא באותיות ובניקוד בכוונה תחילה (ולא שכך הורגל מילדותו), אם הוא עצמו יתכן ולא יוצא ידי חובה (כמבואר לעיל), איך יוציא אחרים? אבל גם אם נאמר שלא מוציא, מכל מקום אין הברכות לבטלה אחר שגם העולה צריך לקרוא בלחש כמבואר בשולחן ערוך (סימן קמ"א ס"ב).
Google
