שאל את הרב
print
אא
במסכת סוכה דף לט. כתוב במשנה: "הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה". שואלת הגמ' "וליתיב ליה בהדיא" ועונה "לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ, דתניא: אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות". הוקשה לי - אם מזון ג' סעודות מותר לתת, מדוע כתבה המשנה "נותן לו אתרוג במתנה"? שתכתוב "נותן לו אתרוג בדמי ג' סעודות" שהרי סכום זה מותר לתת לע"ה. ניסיתי לתרץ כך - במשנה כתוב "הלוקח לולב וכו'", ולכאורה מדוע הקדים התנא הקדמה זו? הרי המשנה בסה"כ באה להשמיע דין לגבי האתרוג שאין לקחתו מע"ה בדמים, ומאי נפק"מ אם לקח ממנו גם לולב?. ולפי זה רציתי להגיד שכל ההיתר לתת לע"ה מזון ג' סעודות הוא אך ורק אם אותו ע"ה עני או שאיני יודע כלל מיהו, שאז ניתן להגיד שהוא זקוק לכסף (כדי חייו), וכפי שכותב רש"י ד"ה 'יותר ממזון שלש סעודות': "אבל מזון ג' מוסרים כדי חייו, דאיכא למימר לסעודת שבת הוא צריך וכו'", אבל אם אני יודע שיש לו כסף והוא אינו זקוק למזון ג' סעודות אין לי היתר לתת לו עליהם אפילו פרוטה. ועל כך דיבר התנא במשנה - "הלוקח לולב מחבירו...נותן לו אתרוג במתנה" דכיון שקניתי ממנו את שאר המינים, סכום זה מצטרף לחשבון ואין אני רשאי לתת לו אפילו פרוטה על האתרוג ולכן נכתב שנותן לו במתנה, שהרי אני יודע שאינו צריך כסף כדי חייו, שיש לו כסף משאר המינים. [ונראה כך גם מרש"י ד"ה 'נותן לו אתרוג במתנה'-"חבר שקונה הושענא כולה מעם הארץ בשביעית יבקש ממנו ליתן לו אתרוג במתנה"]. אבל אפשר להגיד שלא פלוג רבנן בין יש לו כסף לאין לו ובכל מקרה התירו לתת לו מזון ג"ס על פירות שביעית. ובאמת התוס' בד"ה 'יותר ממזון ג' סעודות' כותבים כך "יותר ממזון שלש סעודות - משמע שיש בדמי אתרוג יותר ממזון שלש סעודות", ונראה שהבינו זאת מכך שכתבה המשנה שנותן לו האתרוג במתנה. שאם האתרוג היה שווה פחות ממזון ג' סעודות לא היינו צריכים לזאת המשנה כלל, שהרי היה מותר לו לקחתו בדמים, ואם הוצרכה המשנה להגיד שנותן לו האתרוג במתנה, משמע שהאתרוג שווה יותר ממזון ג' סעודות. (יתכן שהבנתי כך בתוס' מתוך דברי ספר שראיתי, בשם 'אור החמה' שאביא כעת). וראיתי בספר הנ"ל שדייק בתוס' זה כך (במילים שלי) - מנין לתוס' שאכן אתרוג שווה יותר ממזון ג' סעודות? דלמא שווה פחות מכך ובכ"ז כתבה המשנה שנותן לו האתרוג במתנה כיון שסכום הלולב שקנה מצטרף ואינו רשאי ליתן לו על האתרוג כלום (כפי שרציתי להגיד), אלא מוכח שהתוס' סברו שכיון שתקנו שיעורא דג״ס לא פלוג רבנן תו בין שיש לו הרבה או לאו, ואע"פ ששילמתי לו הרבה כסף על הלולב עדין מותר לי לתת לו מזון ג"ס על האתרוג, לפיכך יש ראיה לתוס', שאם אכן מותר לי לתת לו מזון ג"ס על האתרוג מדוע נכתב שנותנו במתנה? מכאן שאתרוג יקר ממזון ג' סעודות. וא"כ, חזרה קושייתי לדוכתא, מדוע כתוב שנותנו במתנה, הרי יכול ליתן לו מזון ג' סעודות (אע"פ ששילם לו על הלולב לפני כן)? ועוד, למה הקדים התנא "הלוקח לולב.."?

הרב מצליח מאזוז

גבי הקושיא הראשונה: נראה דודאי לכתחילה עדיף שיקח ממנו במתנה ולא יתן לו אפי' שיעור ג' סעודות, כיון שעדיין יש חשש שישתמש בהם לסחורה. וכן מדוייק מלשון רש"י כד"ה יותר ממזון וכו' אבל מזון ג' מוסרים כדי חייו "דאיכא למימר" לסעודת שבת הוא צריך עכ"ל. משמע שעדיין יש קצת חשש ישתמש בהם לסחורה. וכיון שהעדיפות הראשונה הוא שיתן לו כמתנה לכך כ' המשנה שיתן לו במתנה. והראיה, שלא כ' המשנה שיבליע לו במי אתרוג בלולב, אף שבגמ' הותר להכליע. אלא ודאי דכיון שלכתחילה עדיף לתת במתנה (וכדקתני בגמ' אם לא רצה לתת במתנה יבליע וכו') לכך לא כ' המשנה שיבליע. ואה"נ שאם לא רצה לתת במתנה אפשר לתת לו שיעור ג' סעודות אלא שהגמ' כ' היתר יותר גדול שכל סכום האתרוג מבליע לו בלולב וגבי הקושיא השניה אפשר שהמשנה כ' הלוקח לולב להשמיעך שמדובר בשנה שישית הנכנסת לשביעית לכך הלולב מותר ואפי' הכי האתרוג אסור דאזלינן בתר לקיטה (עיין בגמ' לט: מ.) ובפשטות נראה לומר שהרגילות לקנות כל ארבעת המינים יחד (פי' לולב - כל ארבעת המינים. עיין רש"י בד"ה נותן לו) ואין רגילות לקנות אתרוג לבד לכך נקש הלוקח לולב
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0