הצעת שידוך עם פאה נכרית

יתכן מאוד שמרן ראש הישיבה שליט"א הבין בשאלת השואל שפאה עדיף מכסוי ראש באופן כללי כי המציאות שאין הכיסוי ראש יכול לכסות כל השיער והרבה פעמים חלק מן השיער מתגלה שלזה ענה מרן שליט"א שלא נכון לומר שפאה עדיף מכיסוי ראש דהא מה שיוצא חוץ לכיסוי ראש שאין הכיסוי ראש יכול תמיד לכסות הכל מותר גמור הוא מן הדין וכמו שכתב מהר"ם אלשקר שם בתשובתו במפורש שהביא בשם האורחות חיים שכתב שמא שיצא חוץ לצמתה שאינו מתכסה אין חושישים להם והשוה כן לפניה ידיה ורגליה ונראה מדבריו שכונתו שמא שיצא חוץ שאי אפשר לכסותו לגמרי אין חושישים לו כלל [אגב גם בתשובת הרשב"א שמובאת לשון זו ביארו כן האחרונים עיין משנה ברורה סימן ע"ה] וזה מתאים גם ללשון המשא למלך שהביא כבודו ועל כן פשוט שאין העדיף פאה שאסורה לרוב ככל הפוסקים האחרונים שלא קיבלו דברי השלטי גיבורים בזה מאשר כיסוי ראש מחמת שערות היוצאות בלי משים לב שאי אפשר לעמוד עליהם תדיר דאיהנו שרו לללא פיקפוק לכולי עלמא ולכן ענה מרן ראש הישיבה שליט"א באופן ברור ונחרץ דלא נכון וכו' על מה ששאל בשאלתו השלישית . אולם מתגובת השואל נראה שהתכוין בשאלתו שעדיף פאה מאשר שאשה מלכתחילה תגלה שערות ראשה על מנת להתיפות וגם עושה כן באופן שהכיסוי לא מגיע עד סוף מקום צמיחת השיערות שבראש [שכל זה היה חסר בשאלתו] ועתה אין השאלה אם פאה עדיף מכיסוי ראש אלא במה יש פחות חומרא בפאה או בגילוי מקצת שערות שבחלק הראש לשם יופי וגם אם מרו ראש הישבה שליט"א כיון לענות לזו השאלה הנה גם זאת מבואר בתשובת מהר"ם אלשקר הנ"ל דגמרא ערוכה היא בחזקת הבתים דבת צדיעא על פי הערוך שמשיירת כל שורת השיער שבין האוזנים לפדחתה ואם כן מפורש בהדיא שהיו בזמן התלמוד מכסות הנשים בכיסוי ראשן עד שטח זה ותו לא ושוב ראיתי שכן פירש גם החתם סופר בתשובה (סימן ל"ה) ועל פי זה התיר מהר"ם אלשקר גם מה שנהגו הנשים להוציא שיער חוץ לכיסוי ראש עד הפדחת ממש להתיפות ולשיטתו  אין חילוק בין זה לזה ואדרבא מקורו וטעמו משום בת צידעא דגמרא היא ולשאלת השואל כיון דשרי על פי דינא דתלמודא מעתה שאין להעדיף פאה שכל היתרה עומד בפיקפוק גדול על פני כיסוי ראש אפילו שמוציאה מקצת שערות 
על כל פנים המשא למלך שציין כבודו שהביא בשדי חמד לא מצאתיו ואם תוכל לכתוב לנו המקור בשדי חמד

לכבוד הרב השואל היקר אחר מחילה מכבודו עירבב הדברים בין שערות היוצאות באי שימת לב לבין שערות שהאשה מגלה לכתחילה להתייפות והתעלם ממה שפתחתי וכתבתי בתשובתי בתחילה שיתכן שמרן רה"י שליט"א הבין בשאלתו האם פאה עדיפא מכיסוי ראש  כי א"א שלא יצאו מהמטפחת שערות לחוץ באי שימת לב ובטוחני שכך הבין מרן רה"י נר"ו בכוונת השואל כי הרבנים הרב "דת יהודית" והגר"מ שטרנבוך ועוד שהעדיפו פאה הוא רק מחמת דבר זה שיוצאות השערות באי שימת לב וכיו"ב כמבואר בדבריהם ולא מחמת אותן נשים המגלות לכתחילה ע"מ להתייפות, דאי משום כך אין כלל וכלל שאלה האם פאה עדיפא דנאמר לה שתכסה ראשה לגמריי ומה שייך עדיפות לפאה מחמת כן. אלא ודאי שהבין מרן ראש הישיבה שליט"א כמ"ש בתחילה ששאלת השואל הייתה האם להעדיף פאה מכיסוי ראש כי א"א לכסות תמיד שלא יצאו השערות שלזה ענה שאינו נכון שמבואר בדברי מהר"ם אלשקר הנ"ל דאף לגלות השיער חוץ לצמתן על מנת להתייפות [ללא ענין כעת את ההיתר הוא דווקא שמתיפת באופן הנ"ל שהשיער יוצא על פדחתה כמנהג שדיבר עליו מהר"ם אלשקר או אף אם תגלה כלפי פנים שני אצבעות] דשיער שהוא חוץ לצמתן שחששו הרבנים הנ"ל הוא אף בלי שימת לב וביוצא על פדחתה או צדעיה או מאחור חוץ למטפחת שחששו בו לאיסור ועל זה כתב מרן נר"ו שאינו נכון כנ"ל דבמהר"ם אלשקר הנ"ל מבואר שהוא היתר גמור אף אם מוציאה אותו לכתחילה כדי להתייפות בו וכ"ש באי שימת לב שמותר גמור הוא ואחר שכתבתי בתשובתי הראשונה בתחלה בכוונת מרן כנ"ל [ועתה יותר בתוספת] הוספתי עוד מעצמי "וגם אם מרן רה"י כיון לענות וכו' היינו שגם עצם דין הייפוי בשערות כלפי פנים עד שתי אצבעות מה שאינו שייך לשאלה אם פאה עדיף על פני מטפחת האם מ"מ מותר לגלות השיער ההוא כלפי פנים שלזה הוספתי שנראה שגם זאת התיר מהר"ם אלשקר וזה מדילי ואם רוצה השואל להשיג על זה  יתפוס עלי ולא על מרן נר"ו לכתוב בלשון ואחר המחילה מכבדו וכו' ועל אף שודאי לא כיון השואל לפגוע חלילה מ"מ בשביל הדיוק ישיג עלי שאני הוספתי כן, ובאשר להערתו על עצם הדין הלזה ראשית כבדו לא התייחס למה שהבאתי בלשון הערוך שהזכיר המהר"ם אלשקר דכונתו פשוטה בפשט דבריו שכתב שמשייר כל שערות השיער שבין האוזניים לפדחתה, ע"ש "שורת השיער" הוא השיער במקום צמיחתו" שבין אוזן לאוזן וזהו שבין האוזניים לפדחתה ואין בכוונתו שמוציא השיער חוץ למטפחת של פדחתה שאם כן הו"ל לכתוב "שמוציאה" ולא שמשיירת ועוד שאין הבדל בין גילוי שיער על הפדחת כלפי הפנים במקום צמתה עד שתי אצבעות דא"א בנידון ההוא גילוי השיער ומה לי מגלתו בפדחת מה לי מגלתו במקצת הראש הלא השיער נאסר בגילוי ולא מקום הראש וא"כ כמו שבפדחת במציאתו מותר ה"ה כלפי פנים בשתי אצבעות ואי הערוך לא כ"כ אולי היינו אומרים כן אבל מאחר שכ"כ הערוך כמ"ש א"כ הדבר ברור שאין הבדל, וכל זה כתבתי בתחילה לפום רהיטא ואחר שהגיב ע"ז השואל הנ"ל טרחתי לעיין ומצאתי שכן הבין מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במכתב משנת תש"ל (הובא בילקו"י אוצר הדינים לאשה ולבת מהדורה חדשה עמ' תשע"ח) במפורש בדברי המהרמ"ם אלשקר ע"ש וכ"כ הגר"מ הלוי זצ"ל בשם מרן זצוק"ל בתשובה שפורסמה באור תורה (התשמ"ח סימן צ"ג) קחנו משם . וע"ש שהביא לזה ראיות וסמך לשתי אצבעות מדברי המאירי בשבת. ושוב הובא בשו"ת תפלה למשה ח"ה (סימן נ'-נא') עש"ב ואף שהגר"מ הלוי שם כתב דמהר"ם אלשקר מדבר דווקא בתוך הבית ולא בחוץ מ"מ מרן רה"י נר"ו לא הסכים עמו בזה כמובא בתוך דבריו שהעיר לו רה"י מזה מיהו הוא גופיה הגר"מ הלוי דייק מדברי הרשב"א המבוא במהר"ם אלשקר ע"ש וע"ע בירחון אור תורה הנ"ל סימן קצ"ן שנת התמ"ח) שהביא דברי השדי חמד שהביא כבודו וגם המשא למלך ועוד והתייחס אליהם הגר"מ בהערה מס 3 וכתב שכל דבריהם נסובו על המנהג במקומות שנהגו לאסור בזה ולא על עיקר הדין אם הוא מותר מדינא דגמרא או לאו דמדינא דגמרא והראשונים מחולקת הוא עש"ב, ועכ"פ אין אני מכניס עצמי לדון בזה רק להשיב ע"ד השואל ואידך זיל גמור מכל המקורות שציינו ואדרבא אם חושש אתה קדוש יאמר לו שלא תלך האשה בגילוי שער כלל אפילו לא במקצת מה שהתירו מ"מ בודאי שאין להעדיף פאה שכבר נאסרה באיסור גמור ע"פ רוב ככול רבותינו האחרונים שבכל דור ודור אשכנזים ושפרדים וכמו שהאריך בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה (אה"ע סימן ה') והגר"מ לוי זצ"ל שם באור תורה הנ"ל ובשו"ת תפלה למשה הנ"ל ובספרו ברכת ה' ח"א קחנו משם ותשובת מרן ראש הישיבה נר"ו כמו שכתבתי בתחילה 

1. בענין דברי מהר"ם אלשקר, עיין בישוב דבריו בשו"ת תפלה למשה (חלק ה' סימן נ"ו והלאה) באורך.
2. בענין הרב אור לציון. במחילה מכבוד תורתו, דברי מרן הרב עובדיה יוסף ביביע אומר (חלק ט' אורח חיים סימן ק"ח) הם חוזרים על ספר אור לציון חלק ב' והלאה. אבל התשובות שבחלק א' נכתבו על ידי הרב המחבר בעצמו. ומכל מקום עיקר דברי הרב אור לציון בחלק א' הם על אשה גרושה ואלמנה, כמו שיראה המעיין שם היטב. ואם כן יתכן ואסר את הפאה לאשה נשואה כמו שהעידו תלמידיו בשמו. ועיין עוד במכתב הרב שרגא בראש ספר דבר ה', ובשו"ת ויאמר משה ירדני (סוף חלק ב').

הנושא מוצה עד תום ואכמ"ל תעשה רשימת רבנים של האוסרים והמתירים ותראה מי כנגד מי ועשה לך רב ..
וואינני מבין יש מצוה לחפש היתרים בדברים אלו???
נניח שהכל מותר וכי אין בזה לאו לפני עיור לא תיתן מכשול ?? בחורי הישיבות אפילו להביט למטה אינם יכולים ?! 
ואכמ"ל וגם אם תשיב לא נוכל עוד להאירך בזה 
​תודה