בס"ד לכבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות בנוגע לדרך לימוד התורה: מובאים בגמ' מאמרים רבים שלמעשה מלמדים אותנו שעלינו לזכור את תלמודנו, לדוג' "אשרי מי שמגיע לכאן ותלמודו בידו", ושננתם "שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל אותך אדם אל תגמגם", "כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת" וגם בפירוש רש"י על אם אדם עושה תורתו חבילות חבילות מתמעט כותב רשי שמדובר באדם שגורס הרבה ומחמת שלא יכול לחזור על כל מה שלמד משכח ובוודאי יש עוד. בספר ארחות צדיקים שער התורה כותב הרב: "ועוד בדור הזה נשתכחה התורה, מחמת כי הלומדים הללו סבורים לעשות כמו הראשונים להחזיק בפלפולים, אך אינם דומים לחכמי צרפת כלל וכלל". אלא מסיק הרב שם שעלינו להיות בקיאים בתלמוד ולא לבזבז זמן בפלפולים וסברות חיצוניות. מכאן נובעות שאלותיי: 1)האם חזרה וזכירת הלימוד חשובה יותר מהספק הלימוד? 2) מהם הפלפולים עליהם מדבר הרב בארחות צדיקים מהם צריך להשמר? והאם באמת להשקיע יותר זמן בלימוד בבקיאות מאשר בעיון? תודה מראש.
רבני בית ההוראה
1. שניהם חשובים מאוד אבל מי שרק לומד חומר חדש ומאבד את הישן לא עשה כלום (חוץ אולי משכר שיקבל על לימוד תורה) שהרי לומדים תורה על מנת לקימה ואם שוכח אז אין תועלת בלימודו. וגם להיפך אם ילמד דף אחד ויחזור עליו כל ימי חייו גם בזה אין תועלת מרובה אלא צריך לדעת לשלב את שני הדברים כדי שזה וזה יהיו בידו ולפי תשובת מרן ראש הישיבה במקום אחר דרך החזרה היא כך : באותו היום ילמד פעמיים ושוב ביום למחרת עוד פעם אחת ולאחר מיכן יחזור לאחר שבוע במשך 3 שבועות ואחר כך לאחר חודש במשך 3 חודשים סך הכל יצא שחוזר 9 פעמים על אותו החומר לפרקים וכך יהיו הדברים משוננים בידו בס"ד. 2. פלפולים שעליהם דיבר הרב אינם לימוד בעיון שהוא חשוב מאוד אלא כוונתו לדיונים שונים ומשונים בדברים שאינ חשובים ואינם מועילים להשיג את אמיתות דברי התורה ואינם להגעה להלכה למעשה. ואילו העיון הוא העמקה והבנת דברי התורה לאמיתם ולאשורם ולהתעמק בדעת הכותב ולהבין את כוונתו האמיתית – הרחבה לדברים תוכל למצא בשיחותיו של מרן ראש הישיבה כאן באתר.
Google
