בסיפור בלעם מוצאים שיטות מנוגדות של פרשנים שונים (למשל, רש"י ורמב"ן) לגבי כוונותיו של בלעם בנבואותיו. רש"י טוען שכל כוונתו של בלעם הייתה רק לקלל את ישראל, וה' כפה עליו לברך אותם. לעומת זאת, הרמב"ן סובר שבלעם ניבא לאורך כל הדרך "לכבודם של ישראל". שאלתי היא - האם יש קשר בין אופי החיים של פרשנים אלו (רש"י ורמב"ן ואחרים שלא הזכרתי) שהביא אותם לפרש את פרשת בלעם דווקא באופן זה ולא אחר? אולי היו אי אלו ארועים מיוחדים שעברו עליהם שהשפיעו על פרשנותם ספציפית בסיפור בלעם? אשמח אם אפשר יהיה לצרף מראי מקומות לתשובה שתינתן.