רש”י במקום (מסכת סוכה דף מ”ה ע”ב) מתרץ על זה, וזה לשונו: רואה אני לפי מעשי הבריות שבני עליה וכו’ ע”כ. מתבאר מדבריו שהוא לא ראה ממש את אותם בני עליה אלא הוא ראה את מעשי הבריות ומזה הוא למד שבני עליה מועטים הם.
באמת היה לנו בלבול בענין הזה, ועורך הסידור הרב אמיר דאדואנד שליט”א אמר לי שמרן שליט”א אמר לו לעשות בשוא פתח, אבל אח”כ שמע שחזר בו. על כל פנים עכשיו (י”ח שבט התשפ”ב) בררנו שוב מפי מרן שליט”א ואמר לומר בשוא, כי יש גירסאות בפסוק “ואחותי באזניכם” (איוב י”ג י”ז) בשוא, וכך מנהג העולם. [ומ”מ ודאי שהאומר בשוא פתח לא משתבש].
“מקף” כשמו כן הוא מקיף את שתי המלים ומצמידם יחד (כמו “אין מעשרים אלא מן המוקף”). המושג קו מפריד הוא סימן פיסוק חדש ואינו טעם מטעמי המקרא (וגם צורתו שונה בכך שהוא דק וארוך יותר ולפניו ואחריו יש רווח, לעומת המקף שהוא עבה וקצר וללא רווח לפני ואחרי).
אם כוונתך כשכתבת “שמות” על שמות כמו “הבל” ו”מתושלח” שהסגול שבהם משתנה לקמץ, אזי הכלל הוא ידוע שכל מלה שמסתיימת ב”שש נקודות”, כלומר, סגול סגול, כגון כֶּסֶף, אֶרֶץ, משתנה הסגול הראשון בטעמים אתנח וסוף פסוק לקמץ. וסימנך “אָפֵס כָּסֶף” אפ”ס ר”ת אתנח סוף פסוק, שבהם ינוקד כָּסף ולא כֶּסף.
גם מלה כמו “מתושלח” שמסתיימת בסגול ופתח, עיקרה הוא סגול סגול אך בתחבר ניקוד זה עם אות גרונית (א’ה’ח’ע’) הסגול ייהפך לפתח, כמו פֶּסַח, פֶּתַח. וכן גם מתושֶׁלַח (ועיקרו מתושֶׁלֶח – קשה למבטא), וממילא בהגיע באס”ף, כאמור, הסגול הראשון ישתנה לקמץ, כמו פָּסַח, פָּתַח, וכן מתושָׁלַח.
עיין במחזור ויטרי (עמ’ 649) פ”א של תיבת “פן” כפולה לפניה, ואם תרצה לראות ציורה עיין להרב מנחם כשר זצ”ל בספרו תורה שלמה בראשית (ח”ב עמ’ תקל”ז), וע”ע בחלק כ”ט (עמ’ קע”ד) שהביא מקומות רבים שהפ’א לפופה.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
Google
