שאל את הרב
print
אא
אשה שיש לה טבעת ברחמה ובהיתר רב העיר על פי שני רופאים אחד מהם ישראלי ירא שמים, וזה גורם לה לראות כתמים בתוך שבעה נקיים, והרופא אמר שאין זה דם נדה כלל אלא לפעמים הטבעת דוחקת בבשר בפנים על ידי טירחא וכיוצא. מה דינה בבדיקת שבעה נקיים?
והנה מרן בשלחנו הטהור (סימן קצ"ו סעיף ד') פסק אם לא בדקה בכל השבעה אלא פעם אחת, לא שנא בדקה ביום הראשון או ביום השביעי או באחד מהאמצעיים מאחר שבדקה ביום שקודם השבעה נקיים ומצאה טהורה עלו לה וכו', ויש אומרים שצריך שתבדוק ביום הראשון וביום השביעי מהשבעה ואין להקל. ע"ש. והאחרונים נחלקו בדעת מרן שיש שסוברים כיוון שסיים ואין להקל דעתו כהאוסרים, ושכן מוכח מהש"ך (סי' קצ"ב ס"ב) וכן כתב הרב רב פעלים (חלק ב חלק יורה דעה סיצן ט"ז), וכן כתב בשו"ת מהר"ש ענגיל (חלק ז' סימן ג'), וכן דעת מוהרח"ך בזכרי כהונה (מערכרת ז' אות א') וכן דעת הרב יצחק בן ואליד (חלק א' חלק יורה דעה) ומרן החיד"א ז"ל. והביאם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בטהרת הבית (סי' י"ג ד' ש"ו ש"ז) ע"ש. וכן דעתו שליט"א.
ולעומתם יש סוברים בדעת מרן כהמתירים, שכן כתב הרב אלף שלמה גלוגר בשיירי טהרה דנ"ו ע"ג והביאו הגרע"י נר"ו שם שדעת מרן שבבדיקת יום אחד בלבד די שמלשונו שכ' ואין להקל מורה רק דהוי חומרא בעלמא ושכן הוא לשון הסמ"ג שיש להחמיר כר"ח וא"כ העיקר להלכה כדעת הסתם ע"ש וכ"ד הרב בית יהודה עייאש חאו"ח סי' ו' והרב ישיב משה ח"א סי' ל"ז וכ"ד מוהרמ"ז בויען משה חיור"ד סי' ס"ד בשם האחרונים והביאם הגרע"י שליט"א שם ע"ש וכ"ר להרב אהב משפט ח"ב חיור"ד סי' ה' בד"ה ומ"מ שכ' וז"ל שפסק מרן סי' כ"ג סי"ב שלמעשה יש להחמיר וכו' וכבר כ' הי"מ סי' ל"ז דדעת מרן לדינא להיתר ממה שסתם כן אלא שכ' דלמעשה יש להחמיר אא"כ הוא שעת הדחק או הפסד מרובה ועדיפא מהא אשכחן להבי"ה עייאש סי' ו' וכו' ואף דע"ז כבר העיר הברכ"י שם לדינא ודאי מודה דדעת מרן בסתם אלא דמ"מ הרי דס"ל דטוב וכו' וכה"ג ראיתי להרה"ג המופלא כמה"ר ר' מרדכי הכהן הי"ו בהגהות לפי צדיק דיני נדה או"ב ע"ד מרן סי' ק"ץ סל"ד {צ"ל סי' קצ"ו סק"ד } שכ' דאין להקל בסתם עכ"ל. ועי' למרן מופה"ד הגרע"י שליט"א שם דש"ו שהביא משם הרב זכרון יוסף סי' יו"ד שכ' שבזה"ז שמתחילות לספור שבעה נקיים מיום שישי לראייתן ורוב נשי פוסקות מלראות ביום ההוא לכו"ע לאחר שהפסיקה בטהרה אין צריך תחילתן וסופן וכו' ע"ש.
ולפ"ז בנידון דידן שהאשה זאת פוסקת בטהרה רק אחרי שמונה או תשעה ימים יש ס"ס להתיר דשמא כהפוסקים דס"ל בדעת מרן להקל ואת"ל כהאוסרים שמא רק כשפוסקת אחרי ארבעה ימים כדעת מרן ז"ל אבל כשפוסקת אחרי שמונה ימים או יותר אין צריך תחילתן וסופן. ועי' להרב פעלים הנ"ל שדן על כמה משפחות שבעירו בבגדד שמפסיקות בטהרה ובודקות ביום ראשון בלבד או ביום השביעי בלבד שהביא מ"ש החס"ל הרב בית דוד שאין כאן אלא חששא דרבנן וכו' וסיים נמצא שיש סמך לנשים שדרכן בכך הואיל ואינן מפסיקות בטהרה אלא רק בסוף יום השישי לראייתן וכוק' ע"ש ואפי' את"ל דל"ש נראה אם פוסקת בטהרה ובודקת ביום הראשון וכן ביום השני כדין {וכמ"ש בב"י שדינו לעשות כהמחמירים בזה בבדיקות המוכרחות שהן בבדיקת הפסק בטהרה ובדיקה אחת בתוך שבעה נקיים ושהיום היותר לייחד לבדיקה זו היום השני ע"ש} וביום השביעי בודקת עצמה רק בקינוח מבית החיצון שפיר דמי דבדעלמא בתלתא הוי חזקה וחזיא לאצטרופי לס"ס דעת הראב"ד ודעמיה להקל בבדיקה כל דהו ושכ"כ הנודע ביהודה קמא חיור"ד סימ"ו בדעת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד ושיש להם סמך מהגמ' באותה שעה קינחה וכו' ע"ש וכ"כ החזו"א חיור"ד סי' צ"ב אוכ"ו שהבדיקות אחר הפסק סטהרה אינן אלא מדרבנן ויש להקל בהם שדי בקינוח ע"ש והביאם הגרע"י שליט"א שכ"פ שם בדש"ן שעכ"פ אם עברו עליה כבר שבעה נקיים מתחילת ראייתה ואין דרכה לראות יותר מששה ימים ומדינא אזלינן בתר רובא יש לסמוך על סברות הראב"ד ודעימיה להקל רק בבדיקה שגרתית שאשה שבדיקת עד השמש גורם לה ראיית דם ע"ש
והנה רב העיר אמר שצריך ג' בדיקות והם הפסק בטהרה ובאמצע הימים ולבסוף שבעה ואם קשה לה ביום האחרון עכ"פ תבדוק ביום השישי ולקוצר ענ"ד ק' הרי אין תחילתן וסופן ויותר היה טוב לבדוק ג' בדיקות כנ"ל ולהוסיף רק קינוח בשביעי ובהיות שהבעל מתבייש לדבר עם רב העיר, על כן יורנו מורנו ושכמ"ה באיזה דרך ישכון אור ובפרט כי העיכוב גורם להרהורים רעים ולהוצאת ז"ל רח"ל וידוע שזה עוון גדול וכמו שהפליגו חז"ל בזה וכן גורם להפרעת שלום בית שיהיו מתקוטטים זה בזה על לא דבר ובפרט שהאשה חולנית במצב רוח ה' ישלח לה רפואה שלמה. וכיוצא בזה התיר מוהרמ"ך ז"ל בשו"ן ח"ג סי' של"ב שחייש להרהור וכ"ש וק"ו בנידון דידן ןמה גם שהיא פוסקת בטהרה מאוחר לא יהיה לה זמן וגם מרן הגרע"י שליט"א אסיק שבשעת הדחק דעדיפא מדיעבד יש להתיר. ואם נראה לכתר נר"ו שעכ"ז אין כדאי להתיר האם רק לפרקים למשל כשהיא נוסעת לטיפול רפואי ה' ישלח לה רפואה שלמה במהרה וכיוצא שבזמן טורחת הרבה שאין לך שעת דחק גדולה מזו שכמעט כשמתעכבת הבעל בא לידי הרהורים והוצאת ז"ל רח"ל האם נוכל לסמוך על רוב הפוסקים ובפרט שכן דעת שני עמודי ההוראה הרמב"ם והרא"ש ושמ"ש מרן בב"י שאין להקל בספק איסור כרת כבר כ' ה' שואל ומשיב ביוסף דעת על יור"ד סי' קצ"ו והביאו הגרע"י שליט"א שם בדשי"א שכוונתו היא על עיקר הדין שאם תראה יש בו איסור כרת אבל החשש עצמו אינו אלא מדרבנן כי מן התורה בחזקת טהרה שכבר הפסיקה ושכ"כ הרב בנין עולם חיור"ד סי' מ"ב שמ"ש מרן הב"י אין להקל בספק איסור כרת לאו דוקא הוא אלא כוונתו שמכיון שעיקר ושורש איסור נדה כרת הוא יש להחמיר גם באיסור דרבנן שבו ומ"מ דוקא לכתחילה אבל בדיעבד או בשעת הדחק גם מרן יודה שאין להחמיר וכ"כ הרב בית דוד סי' ב' והביאם מרן הגרע"י שם ששיטת המחמירים דחוקה מאוד ואף לדבריהם אין כאן חששא דרבנן שפיר יש לנו לפסוק כדעת רוב גדולי הפוסקים ואף שחלילה לנו להקל נגד מה שהחמיר הב"י מ"מ בשעת הדחק ודאי שנוכל לסמוך בשופי על דעת המקילים וכן הסכימו כל האחרונים בתשובותיהם עש"ב. ולאחר זמן מצאתי כתוב במהרש"ם בדעת תורה שציין להרב ספר יהושע (פו"כ סימן תל"ג) דפשיטא הוא דסגי בב' ימים תוך שבעה ושיותר מסתברא להכשיר בב' בדיקות בב' ימים רצופים מבדיקת יום א' וז' וכו' ע"ש וכן ראיתי ראיתי למוה"ר מג"ת ח"ג חיור"ד סי' כ"ג שכ' משם מוהרכ"ץ ז"ל במערכת ז' או"א דמ"ש מרן שו"ע ואין להקל שחושש להי"א הוא בדלא בדקה באמצע אבל אם יש לה שני ימים רצופים שבדקה בהם שפיר דמי וסיים והוי ס"ס שמא דעת השו"ע לפסוק כסתם ואת"ל דדעת השו"ע להחמיר כי"א שמא כסברת הרב ספר יהושע שבבדקה ב' ימים באמצע סגי ע"ש וא"כ נראה לקוצ"ד בנ"ד יש להקל מכח ספק ספיקא ואפי' הוא לכתחילה משום טעמים שזכרתי לעיל

מרן ראש הישיבה

כמדומה בשו''ת יביע אומר ובטהרת הבית הובא בשם הנוב''י שאם בהפסק בטהרה השהתה אותו כל זמן בין השמשות (מלפני השקיעה עד 20 דקות לאחר השקיעה) עולה לה גם לבדיקת יום ראשון. ונשאר לה רק בדיקת יום שביעי. והרי תחלתן וסופן שמועיל לכולי עלמא.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0