שאל את הרב
print
אא
קראתי בספר דרכי העיון של הרב מאזוז שליט"א שהלומד בדרך פלפול וכו' יפגוש לעיתים קרובות וכו' מקור העוקר כל פלפולו, ומהיותו חס על עמלו וכו' יכנס בעובי הקורה וכו' ואת הישרה יעקש. ולכל הפחות ישאיר כל הדברים בספר ויסיים "ושוב ראיתי במקום פלוני" וכו' אבל המעיין אינו כן וכו'.
ונתקשתי בהבנת הדברים אחר שקראתי בספר סנסן ליאיר בחידושי מסכת מגילה (עמוד קלז), שהביא הרב מאזוז ראיה ממסכת ביצה... ואחר שסיים ההסבר כתב: ומ"מ בראיה שהבאתי לעיל מרפ"ב דביצה (טו:) עכשיו ראיתי שיש לדחותו וכו' וכפ"ז נדחית נמי ראייתינו דר"א קאי בשאר ימים וכו'...
ואם ראייות אלו נדחות מדוע השאירם בספר? או אולי כוונת הרב מאזוז שכיוון שבאורו נשאר ורק חלק מהראיות נדחו שייך להשאירן ולדחותן? ורק אם כל הפלפול נופל אין להעלותו על הכתב?

הרב רזיאל כהן

כל הלימוד שלנו הוא קושיות ותירוצים, ראיות ודחיות, ואין בזה שום פסול, אדרבא כך היא דרכה של תורה! וכי אם יש דחיה לאיזו ראיה אזי אין לכתבה כלל? ודאי שלא, יש לכתוב את הראיה ואת הדחיה.
עיקר התרעומת של מרן ראש הישיבה על אותם שמעיקרא מפלפלים בצורה עקומה, וגם כאשר רואים סתירה לכל דבריהם אינם חוזרים בהם אלא מנסים לעקם גם את המקור הסותר, או (פחות גרוע) מציגים אותו כסותר, אך לא חוזרים מדרכם העקומה. אבל כשהראיה ראיה, והדחיה דחיה - יש לכתוב גם את הראיה וגם את הדחיה, לתועלת מי שיחשוב (מעצמו) על הראיה ולא יידע לה דחיה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0