שאל את הרב
print
אא
מה שכתבתם שלא מצאתם, זה שם והוא נמצא בפרק י''א הלכה ט'. ע''ש שהסביר זה באורך.
ומה שהבאתם מדברי החזון איש ששיעור עד ז' דקות, אמנם דבריו צריכים עיון גדול שהרי הביא רשימת פוסקים שכמעט כולם דברו לענין יום כיפור ששם השיעור לחומרא הוא ד' ביצים כפי שפסק השלחן ערוך ולכן האריכו את הזמן, וגם אפשר שמספק נקטו שיעור יותר ארוך, ואילו לענין מצה וברכה אחרונה וכדומה השיעור הוא בג' ביצים וגם צריך להחמיר בשיעור יותר קטן ודוק ואם כן קשה להוכיח מדבריו.

הרב רזיאל כהן

יישר כח. והנה מה שלא מצאתי בזמנו, מפני שחיפשתי שם בפרק כ' העוסק בשיעורי "זמן" אכילת פרס, ואילו בפרק י"א עוסק בשיעורי הנפח. ועל כל פנים כבר כתבתי בתשובה הקודמת - משמשמעות כל הפוסקים שמשערים בפת ולא בחטים, ובספר "מצות ושיעורי תורה" עצמו שם, אחר שהביא מהרש"ש ועוד אחרונים שהשיעור המוזכר במשנה [עירובין פב:] נאמר בחטים, הקשה על זה מהרמב"ם בפרק ט"ז מהלכות טומאת צרעת הלכה ו' דאזלינן בתר הפת, ולא מצא תירוץ אלא על פי דעת החזון איש שהשיעורים של פת ושל חטים קרובים זה לזה . [וכן במדות ושיעורי תורה שם בפרק כ' סעיף י"א (שם עוסק בהגדרת "זמן" אכילת פרס) העתיק להלכה ד' הרמב"ם הנ"ל בלא חולק].
וייתכן שנפשו יודעת מאד שיש מקום לחלק בין דיני עירובין התלויים בסעודה ושביעה שיש לילך אחר החטים, ובין שאר השיעורים, ומה גם שנראה מדברי הרמב"ם פ"א מהלכות חמץ ה"ו, ופט"ו דמאכל אדם ה"ג, ופ"ב מהלכות שביתת עשור ה"ד, דאזלינן בכל מאכל לפי מה שהוא. וכן דעת  המנחת חיים והרב תורת חסד מלובלין כידוע, ונהי דלמעשה פשטה ההוראה דאזלינן בתר שיעור קבוע של פת, מכל מקום  הבו דלא לוסיף עלה ליזול בתר שיעור החטים.
ומה שהצרכתם "עיון גדול" על דברי מרן החזון איש, מפני שכמעט כל הפוסקים שהביא דברו לענין יום הכיפורים דאזלינן ביה לחומרא לשיעור ד' ביצים. במחילת כבודכם דבריכם אלו צריכים עיון, שהמעיין בחזון איש שם יראה שעיקרי הדעות שסמך עליהם איירי לפי שיעור ג' ביצים (הביכורי יוסף, הגרח"פ, ותשו' מהר"ש בשם הצ"צ, וכן לפי מה שכתב  על פי דעת הגר"ז שם הוא י' דקות. ולהשדי חמד הוא ח' דקות. ועוד). ועם שיש מחמירים, מכל מקום כיון שיש דם מקילים יותר, שפיר הוי ליה שיעור ממוצע. ובפרט שעיקר שיעור כזית שלנו כ"ז סמ"ק, אינו אלא לחומרא (ובספר מדות ושיעורי תורה הנ"ל בסוף הספר היקל בזה הרבה). וכיו"ב כתב בשיעורי תורה עמוד ר"ו. ע"ש.

שאלת המשך: בענין שיעור אכילת פרס

בשאלה מספר 6651 הקשיתי על הרב חזון עובדיה בענין שיעור כדי אכילת פרס. והשיב הרב דתמיהתי תמוהה שהרי הביא את הביכורי יעקב דאיירי בשיעור ג' ביצים. והנה המעיין יראה דהביכורי יעקב איירי בענין אכילה חוץ לסוכה וכתב דכביצה שאסור לאכול חוץ לסוכה הוא אם אוכלה בכדי אכילת פרס, ובודאי שכל כמה שיאריך את שיעור כדי אכילת פרס הוי חומרא טפי וראוי להחמיר בדין דאורייתא, ואי אפשר ללמוד מדבריו לשיעור כדי אכילת פרס לענין מצה וברכה אחרונה, ששם החומרא היא הקטנת השיעור. ופשוט הוא. והגרח''פ העתיק דבריו מהביכורי יעקב.
ומה שהביא מהצ''צ, המעיין בשדי חמד יראה שהביא שי''א בשם הצ''צ שהשיעור של כדי אכילת פרס הוא ג' דקות, וא''כ איך אפשר לומר דמה שאמר שיעור ו' דקות הוא לחומרא ועכ''פ יש סתירה בדבריו ואיך אפשר לסמוך עליו כדי להקל בדאורייתא ובברכה אחרונה. וצע''ג.

הרב רזיאל כהן

תמהתי על מה שטענת במכתבך הקודם שרוב הפוסקים שנסמך עליהם החזון עובדיה  איירי לענין יום כפור (וחזרת ע"ז כעת גם בעוד שאלה), ועל זה השבתי שאין זה נכון. וכעת כבוד תורתו תיקן את דבריו, דאף שהבכור"י לא מיירי לענין אכילה ביום כיפור, מ"מ אין ללמוד מדבריו לנדון שלנו, משום שבנדונו הארכת הזמן היא לחומרא.
אולם אנכי לא כן עמדי, שהרי מעיקר הדין קיימא לן כהרמב"ם ששיעור אכילת פרס הוא ג' ביצים, וכמו שפסק מרן בסימן רס"ח ובסימן ת"ט, ורק לענין אכילה ביום הכיפורים דחמירא טובא כתב מרן בסימן תרי"ח לחוש למ"ד ששיעורו ד' ביצים. ולכן כל סתמות הפוסקים שלא דברו על יום כפור יש לתלותם בשיעור ג' ביצים.
ולענין הסתירה בדברי הצ"צ, הנה מה שהורה לבני שהוא ז' דקות היה בסוף ימיו וחזר בו ממ"ש שהיא ו' דקות. והשד"ח לא הביא בשמו אלא "שמיעה" שהוא "לא פחות מג' דקות". ע"ש. הרי שלא כתב כן בהחלט כדעת כת"ר, ובודאי יש לתפוס בדעתו כמו שהעיד בנו בשמו. ועיין עוד בתשובתי הבאה.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0