לדבר בדברי תורה מול פחי זבל

הנח להם לישראל שיקיימו מצות "ובלכתך בדרך". וההיתר לכך על פי דברי השלחן ערוך (סימן פ"ז סעיף ב') שכתב וזה לשונו: גרף ועביט של חרס או של עץ שכפאו על פיו, יש מתירין ויש אוסרין והלכה כדברי האוסרים. עד כאן. וכתב הרב מגן אברהם (סעיף קטן ד'): אבל של מתכת אפילו אינו רחוץ מהני כפיה דאין איסורא אלא מתוכו. עד כאן. וכן פסקו הרב משנה ברורה (סעיף קטן ח') ושאר האחרונים.
ואם כן אם הפח סגור במכסה, מותר לקרות כנגדו אפילו אם אין בו גובה עשרה טפחים. אבל אם המכסה פתוח, אסור לקרות כנגדו אם יכול לראות את תוך הפח, ואפילו הופך פניו אם הוא בתוך ד' אמות אסור לקרות כנגדו. ואם הפח גבוה עשרה טפחים ורחב ד' אמות על ד' אמות, יש להקל בזה, שאז הלכלוך שבתוכו נחשב כנמצא ברשות אחרת. וכל שלא נאכל גוף הפח על ידי הפסולת שפיר חשוב רשות אחרת. עיין באור לציון חלק ד' (סוף פרק ו') ובספר שארית יוסף (חלק ב' עמוד רכ"ז). ועיין עוד באורך בדברי הרב הכותב בקובץ ויען שמואל (חלק ד' סימן י"א).