הליכה בכסא גלגלים בשבת כשאין עירוב

• נראה לענ”ד שהצד השני הוא הנכון, ואין איסור בדבר, החברה שבבעלות היהודי אינה אלא חברת כוח אדם, הממציאה פועלים לכל החפץ בהם.
• עם זאת איני מוצא דרך היתר לפועלים לעבוד בשבתות וימים טובים מתוך המשרד של החברה היהודית, כי אין הכל יודעים דרך התנהלות החברה, ויש בזה חשד.

1. אין זה נחשב כצורת הפתח, שהרי אפילו אם המוט יש בו חלק גבוה וחלק נמוך והמוט השוכב מונח על המקום הנמוך הסתפקו בו הפוסקים ולמעשה מחמירים בזה וכמבואר במשנ"ב (סימן שס"ב ס"ק ס"ד) ע"ש, וכ"ש כאן שכל המוט מעל החוטים ואין לקוראם שמונח על גבי הקנים העומדים 

2. צריך להמתין עד שיצטננו כדין מחזיר בשבת ע"ג כירה שאינה גרו"ק שאסור ליהנות ממעשיו הרעים אלא במצטמק ורע לו שלא נהנה כלל שעומד בחמימותו כשעה ראשונה וכמבוארר בסימן רנ"ג ס"א וסימן רנ"ז ס"א ע"ש 

– אם הוא מוקף ד' מחיצות שלמות – א"צ שום תיקון. ואפילו אם יש בו פירצה, עד 10 אמות נחשבת כפתח (ואין בה בעיה), אבל אם בפירצה יותר מ – 10 אמות, צריך לעשות לפירצה "צורת הפתח" (קנה מימין וקנה משמאל, וקנה על גביהן). וכמבואר בש"ע (סי' שס"ב ס"ט – ס"י).

– ואם אין לחצר אלא ג' מחיצות, צריך לעשות לרוח הרביעית "לחי", כלומר להציב קורת עץ גבוהה : טפחים ורחבה ארבעה טפחים צמוד לצד הכניסה לחצר. ואם עושה ב' לחיים, משני הצדדים, די אפילו בלחיים שאינם רחבים ד' טפחים. (ש"ע סי' שס"ג ס"א – ס"ב).

שם מדובר שכל אחד אוכל מעיסתו. ובזה לכתחילה אין לסמוך על העירוב של חבירו, אבל בין המתארח אצל הוריו יכול לסמוך לכתחילה על עירובם.

ע"י גוי מותר 

עיין חזו"ע שבת ח"ו עמוד קכ"ג שנראה שמתיר בכל האופנים הנזכרים .
אולם מדברי הט"ז (סימן רע"ו ס"ק ה') משמע שאין להתיר אלא בשפחתו או שכירו החייבים בזה. והביא דבריו במשנ"ב שם ס"ק כ"ז ובחזו"ע שם הביא שכן כתב בפמ"ג אלא שכתב עליו שאינו מחוור ע"ש 

א. אין להתיר לעבור בחדר המדרגות אם גורם להדלקת המנורה אף שאינו מתכוין כיון שהדלקת המנורה יש בה איסור תורה. ופעמים רבות נוח לו שיורד באור ולא בחושך (עיין חזו"ע ח"ו עמוד קנ"א) שדן בכיוצ"ב (ללכת במקום שיש שמצלמות) והתיר משום שזה איסור דרבנן ולא אכפת ליה שמצטלם. משמע שבאיסור תורה או כשנוח לו מן המלאכה אין להתיר ואף שהביא שיש מתירים אפ' בהדלקת מנורה נראה שאין לסמוך ע"ז ע"ש.
ב. לרדת המעלית ע"י גוי, הנה אם הגוי עושה כן לעצמו והוא רק מצטרף עמו יש מקום להקל. בזה וראוי להחמיר (משום והייתם נקיים ומשום זילותא דשבת וגם י"א שגורם לתוספת בזרם החשמל) אבל לומר לגוי אין להקל אלא לצורך מצוה כגון לצאת לבית הכנסת לתפלה במנין או לצורך גדול. והיותר נכון להשאר בבית ולא לסמוך על היתרים אלו.

אסור לבקש אפילו מגוי שיעבוד בשבת אלא א"כ בתנאים מסוימים וביהודי אסור בשום פנים ואופן מלבד פיקוח נפש

1. לדעת מוה"ר מנוחת אהבה זצ"ל אין צריך לקבל שבת וסגי ליה אם פורש ממלאכה לשם תוספת שבת (עיין מנוח"א חלק א' פרק ה' עמוד ק"ה דיבור המתחיל ולענין) וכן דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת א' עמוד רס"ו).
אולם דעת מרן ראש הישיבה נר"ו שצריך לקבל שבת במפורש ומכל מקום יוכל אחר כך להתפלל מנחה בציבור כיון שלא קיבל שבת אלא כיחיד (עייין מנוחת אהבה חלק ד' בהערות מרן ראש הישיבה עמוד מ"ט), וכן דעת מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בחזון עובדיה שם). ודעת מוה"ר מנוחת אהבה שאם קיבל שבת ואפילו יחידי שוב לא יתפלל מנחה אלא יתפלל ערבית שתיים (עיין מנוחת אהבה חלק א' פרק ה' סעף ו')
2. מה שהיקל לעינין הוצאה משום שתופס שהבתים החיצוניים של העיר נחשבים כחומה וכיון שאין דרך מפולשת כקו ישר מפתח של העיר לפתח אחר אין העיר נחשבת כרשות הרבים.

זו שאלה קשה. צריך לפנות לבקיאים בהלכות עירובין וגם במציאות.