שאל את הרב
print
אא
בארוע משותף של כמה ילדים, הבן שלי שחק בקורקינט של אחד הילדים, לטענתו עוד ילדים שחקו וללא מניעה מבעל הקורקינט. וגם כאשר הבן עלה על הקורקינט לא התנגד הילד. הקורקינט נשבר. הילד טוען שלהלכה מגיע לו לקבל כסך עבור הנזק (עלות הקורקינט) הבן שלי טוען שהיות ולא נעשה שמוש חריג אלא נשבר כנראה מ"עייפות החומר".-פטור מה הדין?

הרב חנן קבלן

כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה כ' מהלכות חובל חש"ו פגיעתם רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורים ואע"פ שנתפתח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אינם חייבים לשלם שבשעה שחיבלו לא היו בני דעת ע"כ. וכן פסק מר"ן בחו"מ סי' צ"ו ס"ג וז"ל ואם טענו בדבר שאין לקטן הנאה ממנו כגון נזקים וחבלות אע"פ שהוא מודה ויש לו ממה לשלם פטור ואפילו לאחר שהגדיל ע"ש. וכן פסק הרא"ש בשבועות פ' ו' סי' כ"ג שגזלות וחבלות שעושה הקטן אפילו אם הוא מודה בכך פטור ואפילו כשיגדיל משום דלאו בר עונשים הוא כלל על מה שעשה בקטנותו וכן כתב בב"ק פ' החובל סי' ט' ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת הב"ח סי' ס"ב וציין למהר"ם פדוואה בסוף ספרו ע"ש. אכן היה מקום להסתפק אם אחר שהגדיל צריך לשלם מאחר וראינו בב"ק דף ט"ל שחוזרין וגובין מיתומים לכי גדלי וכן פסק הגהות אשרי פ' החובל סי' ו' וראייתו מהא דב"ק דף צ"ח ע"ב דהוה עובדא ואכפייה רפרם לרב אשי ששרף שטר חבירו בילדותו ואגבי מיניה גוביינא מעליא כל הסכום שכתוב בשטר פרעון גמור מן העידית ע"ש. אלא שכתבו הפוסקים בכוונת רש"י שהוסיף שרב אשי שרף בילדותו ורפרם כפה אותו לשלם זה משום שהוא היה זקן ממנו שרב אשי היה עדיין בבחרותו שעדיין היתה נערות קשורה בלבו ולעולם גדול היה וכמו שראיתי לגנת וורדים כלל ג' סי' י"ג שכתב, כך ראינו שיגרת הלשון שנוקט התלמוד ועוד יותר מזה שאפילו אחר שיוליד ילדים ומורה הוראות יאמרו בילדותך כמו שראינו אצל רבי בפרק הזהב, שהזהב קונה את הכסף וא"ל, שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו הזהב קונה את הכסף שמעינן מהכא דרבי אע"ג דהיה לו בן והיה שונה הלכות כיון שהיה בזמן הבחרות אפקיה בלשון ילדות א"כ לישנא דילדות לאו אזמן אקטנות קאי ע"ש. וראיתי למהר"ם פדוואה בסי' צ' שכתב דמה שכתב רש"י שם שרב אשי עשה כן בילדותו, כדי להסיר מעל רב אשי פגם זה שבודאי לא עשה כן כשהיה איש חשוב גבר בגוברין אלא בעודו נער, וכן אצל יוסף כשהיה בן י"ז שנה נאמר עליו איננו, ע"ש. ובאמת אם היה עושה כן רב אשי בילדותו הכוונה בקטנותו כך ודאי לא היה רפרם מחייבו בכלום וכן כתב הרב גידולי תרומה שער ל"ו ח"ב סי' ו' אפילו בגדלותו ע"ש. מ"מ לנדון דידן מהשאלה שבאה לפנינו נראה שמדובר בקטן ממש לפני גיל המצוות שבזה אליבא דכ"ע שהוא פטור וגם לאחר שיגדיל פטור הוא מלשלם וכמו שפסק השו"ע סי' תכ"ד סעיף ד' ואע"פ שכתב הרמ"א באו"ח סי' שמ"ג קטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו אע"פ שא"צ תשובה כשיגדל טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין עכ"ל. והמ"ב שם כתב שאלו הדברים דברי מרן השו"ע ובאמת כך פסק השו"ע בחו"מ סי' שמ"ט ס"ה ע"ש מ"מ שונה דין זה לנדון דידן משום שבודאי לא עשה בכוונה ויכול להיות כטענתו שהכלי היה עייף וכן אולי בעל הכלי היה עמו ושואל פטור עם בעליו עמו שכך מצטייר מהסיפור איך שלא יהיה ישנם כמה סיבות לפוטרו. לכן להלכה אין לחייב את הילד כלל וכן יש לפוטרו מטעמים נוספים ואכמ"ל.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0