Menu
שאל את הרב
print
אא

יין הקדוש בקדושת שביעית, אוצר בית דין, ונמצא כעת ברשותי, לא עשינו לו ביעור. מה דינו?

הרב משה שטר

אם זה רק בקבוק אחד ובני הבית מרובים באופן שיספיק לכל אחד רק עד ג' סעודות ולא יותר, אין צורך בביעור. וזה ע"פ הרמב"ם (פרק ז' מהלכות שביעית הלכה ג').
ואם הוא בכמות שנשאר לכל אחד יותר מג' סעודות שאז צריך ביעור, הנה אם לא ביער בזמן הביעור (והיינו שלא הפקיר כדעת הרמב"ן ומנהג העולם), דעת החזון איש (שביעית סימן יא אותיות ו-ז) שיין זה נאסר בשתיה ואין לו תקנה וצריך לשופכו כולו על גבי קרקע שאינה מרוצפת, וכן דעת מרן הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (חזון עובדיה חלק א עמוד קכט). ואף שיין זה הוא אוצר בית דין וכל מהותו הוא "הפקר" – מכל מקום אם היה ברשותו לפני זמן הביעור הרי זכה בו וממונו הוא, וכשהגיע זמן הביעור היה צריך לבערו (היינו להפקירו כנהוג), וכשלא עשה כן נאסר בשתיה לגמרי ואין לו תקנה כנזכר. ורק אם בשעת זמן הביעור היה ביד הבית דין, דעת החזון איש שם שאין צריך לבערו ומותר אח"כ לזכות בו ולשתות ממנו.
ומלשון השאלה של השואל שכתב "לא עשינו לו ביעור" משמע שהיה היין הנ"ל ברשותו לפני זמן הביעור, וא"כ הרי נתחייבו לבערו כשהגיע זמן הביעור ולא ביערוהו, ולכן היין הנ"ל נאסר לשתיה ויש לשופכו בחוץ ע"ג קרקע שאינה מרוצפת (ולא בכיור שבמטבח וכדומה כיון שצינורות האינסטלציה שבבית מלאים וספוגים בפסולות סרוחה והרי זה מבזה את הקודש).
בפרט שלדעת הרמב"ם שביעור הוא שריפה או איבוד, ודלא כהרמב"ן שהוא הפקר, א"כ בודאי שיין זה נאסר וצריך לשופכו כנ"ל. וכן הוא דעת הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (הובא בספר קטיף שביעית עמוד 304 הערה 10) וכמדומה לי שכן גם דעת מורנו הגאון רבי משה הלוי זצ"ל וכמו שכתב אחיו הגאון שליט"א בספר שבת לה'. ומכל מקום כאן גם להרמב"ן ומנהג העולם הוא אסור וכדברי החזו"א וכאמור.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן