לגבי הפסוק במלכים-א', (ח', ל"ז): "רָעָב כִּי-יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי-יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה, כִּי יָצַר-לוֹ אֹיְבוֹ, בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו--כָּל-נֶגַע, כָּל-מַחֲלָה". לכאורה השורש של המילה "יָצַר (-לו)ֹ" הוא צרר, וא"כ היה צריך להינקד כך: "יֵצַר (-לו)", כפי שכתוב בדברים (כ"ח, נ"ב): "וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ".
1. מדוע היו"ד ננקדה בקמץ במקום בצירי?
2. האם מצאנו בתנ"ך דוגמא נוספות לשינוי כזה?