ראיתי ביחוה דעת חלק ב' שכתב שמותר לקחת מהחמץ שנמכר לגוי – בשבת שאחר הפסח, ואין בעיה של גזל הגוי כי יש סעיף בהסכם, שמותר לקחת מהחמץ שלו, ואנו נשלם לו עליו וכו'. והוקשה לי הרי מבואר בשלחן ערוך סימן ת"מ: נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם הוא חייב באחריותו מגניבה ואבידה בין שהוא בביתו בין שהוא בכל מקום ברשותו חייב לבערו. ולכאורה אם אנו נצטרך לשלם –לכשניקח –הוי כמו חייב באחריותו?