1-2) המנהג הזה מקורו אצל האשכנזים, ויסודתו בהררי קדש כמו שכתוב באנציקלופדיה תלמודית ערך חופה בשם מהרי"ל, אבל מה שידוע, שהוא החתן מגיע עם אביו ואבי הכלה בלבד. ולא עם חבריו ומכריו, שבודאי אין זה צנוע. וכך נוהגים גם בישיבה. אבל בספר ילקוט יוסף חלק שובע שמחות כרך א' עמוד פ"ב כתב שלא נהגו אצלנו שהחתן עצמו מכסה את פני הכלה. וכן כתב בעמוד פ"ד. ע"ש. ולכן יש שנהגו שהחתן עם מלויו באים לקרוא לכלה. והאמא שלה מכסה את פניה.
3) לשאלה שלישית, נראה שאין נכון לעשות כן. ואף שהאדמורי"ם עושים ריקוד מצוה טאנץ, וגם בגמרא כתובות י"ז מצינו שהיו מי שעשו כן. מכל מקום אין אנחנו מגיעים לדרגת התנאים והאמוראים שכל כוונתם לשם שמים, ואם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם ואולי אף פחות, ולכן יש להתרחק מזה ומכל מה שדומה לו.