1. אפשר לומר דרך שבח "שבח לאל" או "תהלה לאל", ללא כל חשש, כמו שהעלה מר זקני מהר"ר שאול הכהן זצ"ל בספר נתיב מצוותיך (דף קל"ט), והסכימו על ידו הרבנים הגאונים המגיהים בשו"ת אוהב משפט (חאו"ח סימן ל') הלא המה מר זקני מוה"ר חויתה הכהן ועמיתו מוה"ר אברהם הכהן, זצ"ל. אבל שם אדנות ושם אלוקים, אף שיש מקום להקל מעיקר הדין, למעשה בדרך שיחה עם חבירו נכון לומר "השם", "אלוקים". עיין בדברי מו"ר הגאון הנאמ"ן נר"ו בירחון אור תורה (שבט התש"ן סימן נ"ח), ובדבריו שהובאו בשו"ת יצחק ירנן חלק ה' (סוף סימן י"ז).
2. תיבות שיש בתוכם שם יה, והם שמות חול, אין בהם בית מיחוש, ופשוט שמותר לומר אלך "אל" מקום פלוני, או מ"היה" עמק, וכיו"ב. ועיין בשו"ת תורה לשמה (סימן תצ"ו) ובאור תורה שם.
3. מותר לכתוב בס"ד או בע"ה בראש המכתב. וכן המנהג. וטוב לנהוג כן. ואין בזה כל חשש. עיין בשו"ת שואל ונשאל חלק ד' (חאו"ח סי' מ"א) ובשו"ת שמחת כהן חיו"ד כרך ג' (סי' קל"ג) ובשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סי' ע"ח) ובספר ילקוט כהונה חאו"ח (עמוד י')