Menu
שאל את הרב
print
אא

האם יש דין בליעה ופליטה בכלים בימינו? פשוט בפוסקים שכן, אך הלא עינינו רואות וחיכנו טועם, שאחרי שטיפה של הסיר עם סבון אין בו טעם, והא ראיה שמבשלים בו מאכלים שונים בזה אחר זה, ואין איש מרגיש בשינוי טעם. ואמנם כתב הרמ"א בסימן צ"ח שנהגו שלא לסמוך על טעימת גוי, ואם כן אולי הוא הדין לנידון דידן שהולכים בתר ששים בלבד, אך לכל הפחות לספרדים יהיה מותר, שהרי אין טעם.
וגם בטעם הרמ"א נחלקו הפוסקים, שלש"ך שם אין סומכים על טעימת גוי דוקא, אך על טעימת ישראל סומכים, ואם כן הוא הדין לסירים שלנו שאנן סהדי שלא נשאר בהם טעם. ואף לגר"א בביאורו שהטעם הוא משום חומרא, מסתבר שהחומרא היא דוקא כאשר ישנה תערובת או פליטת איסור בוודאי, אך בכלים שלנו הלא אין אפילו זה.
ואולי לגבי כלי חמץ בפסח היה מקום להחמיר, אך לפי הטעם האחרון היה ניתן להקל אף שם, ומה גם שנתינת הטעם היתה קודם פסח ואפשר לצרף את הפוסקים הסוברים שלפני הפסח בנותן טעם.

הרב מצליח מאזוז

כי איננו רגילים להתבונן בטעמים כלל. והא ראיה תבשל תפוח אדמה באטריות, הוצא את התפו"א, ותן לאדם לאכול ושאל אותו: אטריות אלו מה נוסף בבישולם הפעם? ותבדוק האם ידע (לא שינחש).
נוכחתי פעם בילדותי במשרד של ביח"ר לייצור עוגות שרצה לעשות עוגות כשרות לפסח. הזמין "טכנאי מזון" ונתן לו לטעום עוגות של חברה המייצרת עוגות אלו, הוא טעם והתחיל למנות יש כאן כך וכך מרכיבים, ואין כאן מרכיבים אלו ואלו. שאל אותו בעה"ב וחומר פלוני יש או לא, לקח עוגיה נוספת ואמר אין, וחומר כזה יש או לא. טעם ואמר כן. אתה יודע לעשות זאת? לא! על אחת כמה וכמה שלא תבחין בטעם הנפלט מן הקדירה.

שאלת המשך:

אך לא זכיתי להבין - הרי איננו מדברים כאן על עירוב רכיבים באוכל, כדוגמת אותו טכנאי מזון או כדוגמא של התפוח אדמה באטריות (שאני דוקא חושב שכן ארגיש), אלא על בליעת הכלי. והגע בעצמך: מה עושה אותו טכנאי מזון? האם הוא מגעיל את הכלים בבית בין בישול לבישול? ישנם גם היום אנשים רבים הבקיאים בטעמים (בדרך כלל שפים מקצועיים), ובמסעדות יקרות מקפידים מאוד על הטעם המדויק, ועד כמה שבדקתי, לא מגעילים שם את הכלים בין בישול לבישול (ובכלל, רחוק בעיני לומר שהיום אנו בקיאים פחות בטעמים, מאחר שהיום הבישול מפותח הרבה יותר, כי אנשים טועמים מאכלים וישנם חומרי גלם שונים מכל העולם). ואם כן אנן סהדי שחוץ מאשר שומרי מצוות, אף אחד לא חושש לטעם הנבלע בכלי, גם לא הבקיאים ביותר בטעמים.

הרב מצליח מאזוז

גם בזמנם שום אדם לא טרח להגעיל כלי בין בישול לבישול, כי הטעם לא מפריע כל כך אבל הוא קיים.

שאלת המשך:

ועדיין יש לי לשאול הלא מרן הבית יוסף ביורה דעה (ריש סימן צח) פסק שאין צריך אומן כדי לטעום וכל אדם רשאי לטעום. ע"ש. וא"כ יש לומר שטעם שאינו מורגש לסתם אדם כגון אנו לא נחשב טעם לאסור.

הרב רזיאל כהן

ביאור דבריו, דהגם דקבעה התורה דטעם כעיקר, אינו אלא באופן שעל ידי זה הוא ניכר, אבל אם עם כל זה לא ניכר, לא יהיה גרוע מגוף האיסור ממש דבטל חד בתרי. וכן מבואר בפרי מגדים (כמדומה בפתיחה להלכות תערובות) דטעימת האיסור היא הכרתו (והוצרכה התורה ללמדנו דטעם כעיקר דאורייתא, כדי שלא נאמר דטעם לאו כלום הוא, וכמו חזותא דלאו מלתא היא), אבל כשאינו ניכר לנו הרי זה בטל.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן