הנה בעיקר הטבעת אשר גורמת לדימומים, אף שי"א שאין זה דם נדה, אינו ברור, והרופאים עצמם חלוקים בזה כמ"ש בספרים שבזמננו, ולכן אין לסמוך ע"ז. ומה ששאל לגבי הבדיקות בשבעה נקיים, אם אפשר לסמוך להקל על סתם מרן, הנה אע"פ שדעת מרן להחמיר למעשה כמ"ש בפירוש בב"י וכן סיים בש"ע מ"מ מדכתב בסתם להקל, משמע שבשעת הדחק וכיוצא יש להקל, וכ"כ מוהרמ"ך ז"ל בשו"ת שואל ונשאל (חלק ב חלק יורה דעה סימן קא). ע"ש. וא"כ ה"נ בזה שהוא שעת הדחק מכמה טעמים יש לסמוך על סברת הסתם שהיא דעת רוב הפוסקים, ותעשה הבדיקות העיקריות, שהן בדיקת הפסק בטהרה, ובדיקת יום ראשון או יום שביעי, ויותר נכון שתעשה הבדיה ביום השביעי, ובשאר ימים כדאי שתעשה קינוח חיצוני, ואם קשה לה בכל הימים תעשה כן לפחות ביום ראשון ואם אפשר עוד פעם באמצע לתוספת בעלמא. והעיקר שלא תפחית משתי בדיקות אלו בדיקת ההפסק, ובדיקה אחת ביום שביעי. [ועיין עוד בתשובה מס' 6726].
Google
