גם האחרונים ככף החיים וכיוצא שהסכימו כמרן השולחן ערוך גבי קידוש להקל במגלה על פי המנהג ואפשר הטעם שגם המצוה עצמה הקריאה נעשית ע”י הקורא רשאי לברך שהרי בפועל עושה את מצות הקריאה ועוד שכאן הקריאה עצמה היא המצוה ובמצוה אין האשה בקיאה ועוד שכתב בבית יוסף (סימן תקפ”ה) להקל היכא שהמצוה קול או בדבור. ע”ש. בפרט שמרן השולחן ערוך (בסימן תרצ”ב) כתב סתם שיכול להוציא את אחרים גם אם הוא יצא ידי חובה ואע”פ שסמך על דבריו בקדוש מכל מקום איני מוכרח וכמו שכתב ועיין בספר ארץ אפרים (סימן י”ג בסוף התשובה). ע”ש.