האם מי שעונה אמן על שיבוש בקדיש כגון "ויתקדשמיה " במילה אחת אינו חוטא באמן יתומה ? שהרי לכאורה עונה על דבר לא ברור ואין מילה כזאת? וכן כיו"ב בשאר הקדיש? וכן בכל ברכה המבוטאת לא נכון כגון "ברוךתה" וכו'?ומדובר כשידוע מראש שהאומר אינו יודע להקפיד, וכך לצערנו הדבר מצוי מאד. האם זה נכלל בווידוי של יום הכיפורים שאנו מתוודים שאמרנו אמן יתומה?
הרב רחמים מאזוז
הגדרת אמן יתומה, ברכה שחייב בה לצאת ידי חובה (ויש אומרים גם אם הברכה אינו יוצא בה ידי חובה) "והוא אינו שומעה, אע"פ שיודע איזו ברכה מברך.." ולכן כשאומר קדיש או ברכה ואינו מבטא טוב, אם הוא שומע ומבין, אפשר לענות אמן. בודאי שלכתחילה צריך לברך ולבטא כראוי עם ריוח בין הדבקים, אבל אי אפשר לפטור עצמו שלא לענות אמן בגלל זה, מביאים בשם המדרש על הפסוק ודגלו עלי אהבה, "ודילוגו" עלי אהבה, שגם כשאדם מדלג אותיות, אם זה מחוסר ידיעה תפילתו מתקבלת. זה הנראה לע"ד.