יש בזה כמה פרטים בכמה אופנים. 1. אם הוא אינו סועד סעודת שבת בבית האמא, ורוצה לשתות הוא בעצמו מכוס הקידוש צריך שיחשב לו קידוש במקום סעודה שאל"כ הרי אינו יכול לשתות לפני שעושה קידוש בביתו היכן שסועד, ולכן התנאי שיוכל בכל זאת לעשות קידוש בבית האמא הוא שיקפיד לשתות רביעית לפחות ולא רק מלא לוגמא שהוא רוב רביעית, או אפי' שתי רביעיות, שיחשב לו ודאי קידוש במקום סעודה וכמ"ש מרן בש"ע בסימן רעג בשם הגאונים, ועל הצד היותר טוב אם יוכל לאכול מזונות שיעור כזית לפחות שיתחייב בברכה אחרונה דאז בודאי חשיב קידוש במקום סעודה.
2. ואם אינו רוצה לאכול כנזכר או לשתות רביעית (או שתי רביעיות) אלא שיברך "הגפן" ואמו תשתה רוב רביעית, יש גם אפשרות כזאת אלא שכאן יוכל לעשות כן רק אם אמו אכן אינה יודעת לברך בעצמה ברכת "בורא פרי הגפן" אבל אם אמו יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" הרי שאינו יוכל להוציאה ידי חובה ולברך בשבילה וכמ"ש מרן בש"ע (סי' רעג סעיף ד) כשאינו יוצא הוא גם ידי חובה באותו הקידוש כלל.
3. ולכן מכיון שאיני יודע אם האמא תחי' יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" שזהו קידוש שחרית (והפס' שלפני כן אינם הקידוש עצמו אלא תוספת ואינם עיקר), על כן אני יוצא מנקודת הנחה שאכן האמא תחי' יודעת לברך עכ"פ "בורא פרי הגפן" וע"כ תעשה כמו שכתבתי לך במס' 1.
4. לגבי האחות שבאה אח"כ ורוצה שתעשה לה קידוש שוב, הנה אם עשית כמו הקטע ה – א שקידשת לאמא ושתית רביעית לפחות או שתי רביעיות או שאכלת מזונות שיעור חיוב ברכה אחרונה, ועדיין לא ברכת הברכה אחרונה מעין שלוש הרי שבמצב זה אם האחות יודעת לברך ברכת "בורא פרי הגפן" אינם יכול לחזור שוב ולקדש בשבילה אלא היא צריכה לברך "בורא פרי הגפן" לעצמה אבל אם אכן אינה יודעת כלל לברך "בורא פרי הגפן" (מה שאינו נראה לי שמצוי היום) תוכל לחזור ולקדש לה אפי' עדיין לא בירכת מעין שלוש. ואם בירכת כבר מעין שלוש ואח"כ באה ורוצה שתעשה לה קידוש בכל אופן בין אם יודעת לברך ובין אם לאו תוכל לחזור ולקדש לה ותשתו שניכם מן היין אלא שאחד יקפיד לשתות מלא לוגמיו.
5. ולגבי מה ששאלת אם אתה יכול לחזור ולקדש כשתגיע לביתך, בקידוש שחרית בכל אופן מהאופנים הנ"ל שתעשה בין אם נהגת כמו בקטע היא בין נהגת כמו בקטע ה – ב תוכל לחזור שוב ולקדש בביתך קידוש שחרית.