שאל את הרב
print
אא
לגבי תפילה (בפרט תפילת הלחש) וכן ברכות, אדם שהכוונה שלו במלים מסוימות אורכת זמן (יותר מ-3 שניות), מהי הדרך הנכונה: 1) שיאמר את המילה כפי הדקדוק, ללא נגינה בסוף המילה, עד לסיום הכוונה. 2) שינגן בסוף המילה עד לסיום בכוונה. אם הדרך השניה היא הנכונה, אשמח אם כבוד הרב יוכל לפרט איך הדבר יכול לעלות בקנה אחד עם העובדה שאין להאריך בתנועה קטנה, לדוג': במלים "נשמת כל-חי" ישנן מספר כוונות כפי שמצוין גם ב"איש מצליח", והנה כל אחת משלוש מלים אלה מסתיימת בתנועה קטנה (וכן הנון של נשמת מנוקדת תנועה קטנה), והמאריך בהן תוך כדי הכוונה הופך את התנועה הקטנה לגדולה. אשמח מאוד אם כבוד הרב יוכל להפנות אותנו למקורות של תשובתו וכן אם יוכל לציין כיצד חכמי הקבלה נהגו בענין.

מרן ראש הישיבה

שינגן בסוף המילה עד לסיום בכוונה. במילה חי אפשר להאריך כמו ויהי כל ימי אדם אשר חי (פתח בזקף קטון) כך נהגו אצלנו.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0