ביאור דברי רש"י "וארא אל האבות"

במירא דכיא הביא בשם הרב נפתלי אב"ד דפרנקפורט דמיין, שגם הקשה כן, אך על התירוץ שרש"י תפס לשון קיצור כתב: מ"מ קשה שהלא הוא אך למותר, והיה לרש"י ז"ל להרשים מן "באל שדי" (ונראה שרצונו להקשות, עד שאתה מקצר את אברהם וכו' ל"האבות" תקצר יותר ואל תעשה ד"ה כזה ארוך ודי ב"אל שדי").
וכתב שתירץ הגאון הנ"ל שרש"י מורה לנו סידור המקרא. שקשה לו שאמר הכתוב: "וארא אל אברהם וגו' באל שדי"- והלא אין כשהשכינה נראית אל הנביא, אין הנביא רואה שום-שם, לא הויה ולא שדי, רק תמונת ה' יביט, באספקלריא המאירה או שאינה מאירה. לזה מחלק רש"י את הפסוק- "וארא אל האבות" היא מילתא באפי נפשה, וב"אל שדי" היא גם מילתא באפי נפשא. וכתב ראיה לפירוש זה שבחומשים מדויקים יש מפסיק, נקודה בין האבות ובין "אל שדי".
וכעת אני ראיתי ברש"י כתב יד (לא ברור לי מקורו) שכתוב וארא אל האבות וישר מתחיל הפירוש "הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי להם אני אל שדי. וכו'" ואין כלל את הדיבור המתחיל "באל שדי".

שלום רב, מחילה שנכנסתי בסוגיה, קשה לי שרש"י יכתוב פירוש על מנת לקצר, הרי נכתב ספציפית על המילה ו"ארא" ולא על המשך הפסוק שאותו פירש באריכות, וכן הלא מצאנו הרבה פסוקים שרש"י לא פירש כלל או שמצאנו פסוקים שכתב "איני יודע מה מלמדנו". רש"י מאוד עמוק ולפעמים מסתיר את פירושו (אולי בגלל העולם הנוצרי ששלט על ההגמוניה הרוחנית בתקופתו) לעניות דעתי רש"י בא לפרש את המילה ו"ארא" כי בקריאה עמוקה רש"י אולי הבין שיש קושי, ו"אל האבות" הוא הפתרון ולכן צריך להבין מה היה קשה לרש"י

מחילה על הניסוח, מקבל, אבל הקושיה המשיכה לקונן בי ולכן המשכתי לחפש פירושים נוספים. מצאתי דרך גוגל שו"ת של רב אורי שרקי פירוש שנתן מענה לכיוון שאלתי . לרש"י היה קשה המילה "וארא" כי זה סותר יסוד תיאולוגי ביהדות שיש עליו פסוק מפורש בתורה : לא יראני אדם וחי. לפי זה רש"י אומר לנו זה קשה ולכן אני מפרש את המילה וארא. כנראה שבגלל שאברהם יצחק ויעקב הם אבות זה מתרץ את הקושי. לא שהם לא חיו ע"פ הפשט , אלא אולי הכוונה במובן הרוחני או הנשמתי או הייעודי שלהם, אולי החיים של האבות הם לא החיים של הבנים ולכן "וארא" אפשרי ...?

הופתעתי מאוד מהפירוש, לכן אמרתי פירוש קשה (-: זה כביכול מעניינו של ספר בראשית לבאר את מעלתם של האבות. אולי רש"י מפרש באופן חי ודינאמי עם ההתפתחות ההיסטורית של המקרא, וטרם הופעתם של בני ישראל, קושיות תיאולוגיות המשוות בין מעלת הבנים למעלת האבות ממתינה ונדרשת שהקושיה מופיעה - משה מקשה "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה"- במידת הרחמים , מי שמקיים ולא מי שמבטיח (אל שדי) וכאן אולי רש"י חשב לבאר (אך בחר בפירוש בנאלי כדי להסתיר את העומק בגלל הקושי או אולי כדי להסתיר זאת ממבקרי המקרא) כחלק מהשיעור שהקב"ה מעביר למשה ללמדו את איחוד המידות - "וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ד'" . והלא משה בהמשך המקרא מבקש בעצמו לראות את פני השם (משה רבנו לא למד רש"י ? /: ) אז פה אולי המקום הראוי לבאור הנ"ל ...?

אני לא רואה את התגובות האחרונות באתר. מחילה אבל התכוונתי להביע את הזדהותי עם הקושיה של הרב על הפירוש של הרב שרקי למה רש"י לא פירש כך כבר בספר בראשית וניסיתי להציע פתרון: עד שלא מופיעים בני ישראל ומשה רבנו לא מקשה על הנהגת הקב"ה אולי עדיין אין מקום לכתוב את הפירוש "אל האבות" (אם זה בא לתרץ "כי לא יראני האדם וחי"). הרי הקב"ה נגלה למשה בשם השם ולא בשם אל שדי אז למה נהיה יותר קשה לבני ישראל ? אז הקב"ה מסביר לו, התוכן של ההתגלות אלי האבות היה בשם אל שדי ושמי השם לא נודעתי להם, כלומר הם חיו בזמן ההבטחה ולא בזמן הקיום ולכן "וארא" אפשרי כי הם אבות וקיום ההבטחה הוא לבנים לבני ישראל. כל זאת כדי להסביר למשה את איחוד המידות שמי שמשעבד הוא מי שמושיע ולכן אוכלים מרור בליל הסדר וכמו שציטטתי: וידבר אלהים (מידת הדין) אל משה..אני ד' (מידת הרחמים). ודבר שני התבלבלתי שכתבתי מבקרי המקרא (הלוא הביקורת האקדמית התחילה לפני 200 שנה בערך) התכוונתי שאולי רש"י כתב פירוש בנאלי כדי להסתיר מפני קושיות תאולוגיות בדורו.

ע' בלקוטי שיחות ח"ג שיחה לפ' וארא ס"ח (https://drive.google.com/file/d/1vt1CPyVvvs9c4d9VHhro-NkYIDf0zJAN/view?usp=sharing), ובחט"ז ס"ו ואילך (https://drive.google.com/file/d/1QKZlvhxFOb3HG8MBnuP-wzrf75U6-dLl/view?usp=sharing) (וראה ג"כ בהוספות (https://drive.google.com/file/d/1uufoPweXxinLgb3x2mNsxI5TfI89N3VS/view?usp=sharing) ההוראה מזה בעבודת השי"ת).