קריאת המוסגר בסוגריים בשניים מקרא ואחד תרגום

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

ע"פ תורת הסוד, בלילה אומרים "בה" וביום אומרים "בו".

החלוקה הנדפסת בחומשים אינה מחייבת, ונוסדה ע"י המדפיסים.

ניתן לשנות ולהפסיק במקומות אחרים כפי הצורך. ובלבד שתעמדו בתנאים ההלכתיים לכך (שלא לשייר בפרשה פחות משלשה פסוקים, שלא להפסיק בדבר לא טוב). בחומש איש מצליח מסומנים בכוכביות המקומות שאפשר להפסיק בהם.

יש ראשונים שסוברים שבעניית ברכו מקבלים שבת, ולאו דוקא תפילת ערבית, ראה בחזו"ע שם עמ' רצ"ה.

יש לזה טעם עפ"י הסוד. (ע' בא"ח ש"ש תולדות הלכה י"ד).

א. אדרבה, ביום שבת אנחנו מהדרים לומר את מזמור היום לא לאחר התפילה אלא בתוך התפילה. הלא זהו המזמור הראשון שאומרים בזמירות של שבת (לאחר ברוך שאמר).

ב. לא נוהגים לומר. וצ"ע אם בבית המקדש היו מוסיפים מזמור לר"ח כאשר חל בשבת.

ג. בחנוכה פשיטא שלא מוסיפים. כי ודאי לא היו אומרים בבית המקדש אלא מזמור ליום השבת.

בודאי שיש נוהגים כן. וכן מנהגנו יוצאי עדת ג'רבא וגלילותיה. ומוציאים ב' הספרים יחד, הן של הפרשה, והן של החתן ע"י החתן. ועולה החתן לאחר עליית שלישי (כך שגם אם החתן כהן או ישראל יכול לעלות רביעי). וקורא בספר תורה שלו עליית "ואברהם זקן" עם שירים ופיוטים המיוחדים לזה ונדפסו בספר הפיוטים קול יעקב. וכמבואר בספר ברית כהונה (מע' ח' אות ד') ובספר ויען עמוס (מע' ח' אות י') ועוד. (וגם בספר ג'רבא יהודית לא כתב היפך זה. ואגב ספר זה לא נדפס בשנת תש"ד, אלא שנים רבות לאחר מכן. ו"תש"ד" שכתוב בתוכנת אוצר החכמה הכוונה ר"ת חסר שנת דפוס). ומנהג זה יסודתו בהררי קודש בראשונים ובגאונים, בתשובת רב האי גאון (באוצר הגאונים סוטה עמ' רס"ו), וספר העיתים לרבינו יהודה אלוצלוני (הובא באוצר הגאונים), ובסידור רב סעדיה גאון, וברבינו בחיי (פרשת חיי שרה), ורבינו דוד אבודרהם (סדר ברכות הנישואין) ועוד. כמו שהאריך בזה מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה נר"ו בירחון אור תורה (סיון תשמ"ח סי' זק"ן). וע"ש טעמו ונימוקו. וגם ברשב"ץ שהזכיר כת"ר, כתב שאין בזה שום איסור. ועל כן הנוהגים כן אין למחות בהם כלל וידם על העליונה.

אינו צריך לשלם. כיון שידוע הדבר שלא התנדב אלא על דעת שיתנו לו לקיים את המצווה.

אם הכוונה לספר נביא שלם, א"כ אין נפק"מ איזה עדה הבית כנסת וכל פעם פותחים ההפטרה במקום שהיא כתובה בנביא, וזה מעלה הטובה והמהודרת אם כי לא כ"כ נוחה שצריך כל פעם לחפש ולגלול ממקום למקום. ואם הכוונה לספר הפטרות מלוקט דהיינו רק את ההפטרות של הפרשיות אם המנהג ברור כג'רבא ותונס, יעתיקו ההפטרות לפי סדר הפרשיות כמנהג ג'רבא ותונס (אפשר להעזר בחומש איש מצליח) וע"ע בשו"ת יחו"ד ח"ה (סי' כ"ו) 

ראה למרן הגר"ע יוסף זצ"ל ביבי"א (ח"ו חוא"ח כ"א) שכתב שבחול מותר גם להשלים מנין וגם לומר קדיש וקדושה לאחר ערבית בפלג. ובשבת (באופן הנ"ל)  מותר לענות לקדושה ולחזרה ולקדיש אולם להשלים מנין כתב בשם הגאון רבי רחמים חי חויתא הכהן ראב"ד ג'רבא בשו"ת שמחת כהן (חאו"ח סימן נ"ז) שלא ראוי למי שקיבל שבת להשלים מנין לתפילת חול ע"ש