א. נהגו להקל לשתות מים בשעת הלימוד, כדי שלא יתבטלו מלמודם, עי' בכף החיים (סי' קנא ס''ק ט') והוא הדין לכל משקאותקלים שדינם כמו מים, אך משקאות חריפים אין להקל, ומיקל גם לאכול מעט עראי, יש לו על מה שיסמוך. אבל לא יפצחו גרעינים וכיוצא, שאין זה מכבוד המקום,ואם נבוא להתיר הכל יהפך השיעור לסעודה. ואין להקל רק מעט לצורך הלימוד.
ב. הלכה היא בש''ע (סי' קנא ס''א)שחכמים ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם מדוחק.והיינו כשאין להם מקום אחר לאכול ולשתות בו, ואם ילכו למקום אחר לגמרי יתבטלו מלמודם. ולכןבשאלה זאת אם המלמד והלומדים, הם בגדר חכמים ותלמידיהם כלומר שזהו עיקר ישיבתם ללמוד שם, מותר אם יש להם דוחק. אך אם רוב היום אינם שם ורק שעה אחת לומדים שם, אין להקל להם לאכול שם. אלא ילכו למקום אחר לאכול, ושוב יבואו ללמוד. ואם חוששים שעל ידי זה לא יבואו או יפסידו חלק מהזמן, אפשר שיש להקל, שסוף סוף לצורך הלימוד הוא. אולם כל זאת בשעת הדחק והנכון שיסדרו להם מקום וישמרו על קדושת בית הכנסת ובית המדרש כמה שאפשר. ועיין כף החיים (אות יג-טז)ובהליכות עולם ח''א פרשת ויקרא (אות ב-ד).